הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 

לחם ושעשועים

עולם התקשורת הקולינרית בארץ מצוי בימים אלה על אש גבוהה; תכניות טלוויזיה, שפים שהופכים לסלב'ס, ספרי בישול פופולאריים, אתרי אינטרנט, משרדי יחסי-ציבור שמתמחים בנושא, מבקרי מסעדות ועוד. מזון+ בודק את עולם התדמיות שמאחורי ענף האוכל

מאת חיים פלטנר

שנות דור, ואולי גם שניים, חלפו מאז אותם ימים שכתבות על אוכל, בעיקר מתכונים, ראו אור במדור 'לאישה', או שודרו בקול ישראל במסגרת התכנית 'לעקרת הבית'. ביקור במסעדה היה אז לרבים בגדר מותרות. אותם ימים,  אכילת פלאפל או ניגוב חומוס במסעדה מזרחית- נחשבו כבילוי האידיאלי לאחר צפייה בסרט או בהצגת תיאטרון. מאז, זרמו כבר מים רבים בירקון, תרבות האוכל של הציבור הישראלי השתנתה, קרפצ'יו כבר אינו נחשב לקללה בשפה האיטלקית ורבים מאתנו יודעים גם להזמין במסעדה ריזוטו עם פירות ים, וכמובן גם להבחין בין סוגי היין, לפחות בין יין מתוק לקידוש לבין יין חצי יבש. המהפך  הזה, האופייני למדינות רבות בעולם, לא פסח גם על התקשורת הישראלית בכל הנוגע לאוכל ויין.
"אנחנו בדור שרוצה לעשות חיים, רבים מאתנו כבר טיילו בעולם והכירו מקרוב את האוכל המוגש שם, רמת החיים שלנו עלתה ושוב אין זו בושה להתהדר בתענוגות חיים שטחיים כמו גרגרנות, היום זה הבון טון" - כך מסביר את המהפך הזה גיל חובב.  גיל, הנחשב לאחת הדמויות הבולטות בעולם התקשורת הקולינרית בארץ, פעיל בתחומים רבים - הוא מגיש תכניות בטלויזיה בנושאי אוכל ובישול, ואף מפיק חלק מהן, הוא בעל טור קבוע באתר האינטרנט  בישולים של אסם, משתתף בתכנית רדיו, מפרסם ספרי בישול ועד לא מכבר גם כתב ביקורת מסעדות באחד מאתרי האינטרנט, עיסוק שבכוונתו לחדש בקרוב. " אנשים מתעניינים כיום באוכל, כפי שהם מתעניינים בטיולים לחו"ל, באופנה  או מוסיקה, זה הכיף שלהם"- מוסיף גיל. עיסוקיו הרבים והמגוונים, ממחישים היטב את  המהפך שפקד את התקשורת הישראלית בשנים האחרונות בתחומי האוכל והבישול.

דגש על פנאי ונהנתנות

"כל מה שקורה כאן כבר קרה בארצות הברית ובאירופה לפני עשרים שנה ויותר" – אומרת רות סירקיס, שספרה "מהמטבח באהבה", שיצא לאור לפני כשלושים שנה, ומהדורות נוספות שלו מתפרסמות גם בשנים האחרונות, סימן בזמנו  פריצת דרך בתחום האוכל בארץ.  "הפריחה המאפיינת כיום את התקשורת הקולינארית נובעת בראש וראשונה מן העלייה ברמת החיים – מדגישה סירקיס – לאנשים יש יותר כסף והם שמים יותר דגש על פנאי, מימוש אישי ונהנתנות. הקולינריה היא גם דרך להציג הישגים ומעמד חברתי וכלכלי".
 מעבר להתעניינות הציבור באוכל, לפריחה התקשורתית בתחום הקולינרי יש גם סיבות כלכליות.  המדיה גלתה, כי כל מה שקשור באוכל הוא עוגן  טוב לפרסומות, אשר תורם להגדלת ההכנסות של עיתונים יומיים, מגזינים, אתרי אינטרנט ותכניות טלוויזיה. ואכן, תכניות על אוכל ומסעדות ניתן למצוא כיום בכל הרשתות המובילות וכן בערוצים נוספים כמו החיים הטובים וערוץ האוכל. אתרי אינטרנט רבים, שצצו בשנים האחרונות, גדושים בחומרים על אוכל ויין. גם  בעיתונות המודפסת, לרבות מקומונים רבים בפריפריה, מוקצה כיום  מקום נכבד לטור אוכל וביקורת מסעדות, מתכונים וכיוצא באלה.
"ערוצי הטלוויזיה בארץ ובעולם אוהבים מאד תכניות בנושאי אוכל ובישול"- אומר גיל חובב. "תכניות אלה פופולאריות וצופות בהן קבוצות אוכלוסיה מכל גווני הקשת – החל בעקרות בית, בני נוער, גמלאים וגם גברים  ונשים עובדות, שצופים בהן לאחר שעות העבודה". התכניות הללו קלות יחסית להפקה והן פונות גם לגופים תעשייתיים גדולים,  שמעוניינים להתפרסם במסגרתן. "מכל הסיבות הללו – מסכם חובב- תכנית אוכל היא פעמים רבות פתרון נוח לערוץ טלויזיה". תכניות בישול ואוכל יומיות נפוצות כיום בעולם כולו, ולראיה- רק ברשת הטלויזיה הבריטית בי.בי. סי. רצות בכל עונה במקביל בין 11 ל-13 סדרות בנושאי אוכל. לונדון, בעבר בירת הפיש אנד צ'יפס, הפכה כיום לבירה הקולינרית של אירופה.

השיא - הופעה בטלוויזיה

הפיצוץ התקשורתי בתחום הקולינרי הגדיל גם בצורה משמעותית את מספרם של  משרדי יחסי הציבור הפעילים בתחום זה, חלקם עוסקים רק בתחום הקולינרי, ובמשרדים אחרים מהווה התחום הזה חלק נכבד מעבודת המשרד. וכאשר השקעה במסעדה מגיעה לעתים למיליון וחצי דולר ויותר- נזקקים היזמים ליועצים בתחום יחסי הציבור.
"אם בעבר די היה לשלוח קומוניקט למערכות העיתונים על פתיחת מסעדה, כיום הדברים שונים" – אומרת אורלי סגל, שבבעלותה משרד ליחסי ציבור המתמחה בתחום הקולינרי ובלייף סטייל. "כיום, התחרות על המדיה היא ענקית, צריך להציג בפני התקשורת מוצר מנצח, עם ערכים מוספים, כדי שהידיעה תופיע בכלי התקשורת. היועצים ליחסי ציבור חייבים להיות מתוחכמים יותר והם הופכים למעשה ליועצים אסטרטגיים, המספקים מידע על טרנדים בעולם ומסייעים בבניית המוצר, במקרה זה המסעדה, שתוצג בפני הקהל".
אנשי יחסי הציבור מודעים לכך  שהשיא אליו שואפים להגיע השפים ובעלי המסעדות  היא הופעה בטלויזיה. לא מעטים מן השפים בנו לעצמם קריירה לאחר הופעה בטלויזיה. "כל אישה בארץ יודעת מיהו השף צחי בוקששתר, ואין ספק שעובדה זאת מסייעת למכירת ההמבורגרים במסעדה שלו" – כך סגל. "לישראל אהרוני, המרבה להופיע בתכניות בישול בטלויזיה, אמנם אין כיום מסעדה, אולם  הופעותיו התכופות  במדיה הפכו אותו בשל כישוריו המקצועיים, לאוטוריטה מקצועית ולאחד היועצים הקולינריים היותר יקרים בארץ". 

השפים הפכו לסלבס

הפופולריות הרבה של תכניות הבישול בטלוויזיה והעניין הרב שהציבור מגלה בכלל בתחום האוכל, חוללו מהפך במעמדם של השפים בארץ ובעולם. מטבחים הם הפכו לשפים, תואר המקנה כיום כבוד לא מבוטל, בעיקר לאותם שפים המוכרים מן ההופעות בטלוויזיה ובשאר כלי התקשורת. "אם לפני 10 שנים הייתי מספרת לאמי שאני יוצאת עם שף, אמי ודאי הייתה מגיבה ואומרת 'מה הקשקוש הזה לצאת עם טבח'. היום לאמי זה נראה רעיון כלל לא  רע שבתה תצא עם שף", אמרה לי עם שמץ של חיוך, אשת עסקים המעורה היטב בתחום המסעדות.
רבים מן השפים המוכרים בציבור הפכו לסלבריטאים, אפשר לפגוש בהם באירועים ציבוריים וחברתיים ורבים מחפשים את קרבתם. חלקם הפכו למובילי דעת קהל והם מופיעים לא פעם גם בפרסומות שונות הקשורות לעולם האוכל. גיל חובב מודע לתופעות הללו. "רבים רוצים להידמות אליהם. חושבים שנסוך עליהם אבק כוכבים - הוא אומר בלשונו הציורית – במקרים רבים זו פיקציה, שכן עבודת השף היא בדרך כלל עבודה קשה ומפרכת". 
בעידן הטלוויזיה והאינטרנט המידע זורם במהירות בכל רחבי העולם ושמעם של כמה שפים ישראליים אף הגיע  לחו"ל. סגל מספרת, כי שפים כמו אבי ביטון ממסעדת אדורה, משה אביב ממסה והשף אבי קונפורטי, שהוא גם שותף בכמה מסעדות, מוכרים היטב בחו"ל ועיתונאים מגיעים לא פעם לארץ במטרה לראיין אותם בתחום פעילותם. תל אביב עלתה בשנים האחרונות על מפת הבילוי הקולינרי בעולם, ודיווחים על הנעשה בתחום זה בעיר העברית הראשונה בפרט ובישראל בכלל, אפשר למצוא כיום במגזינים רבים בעולם.

החלום התגשם בעזרת קרב הסכינים

אסף גרניט, שף ירושלמי, מגשים בעצם ימים אלה את חלומו ופותח מסעדה משלו בעיר הבירה בשם מאתיים. גרניט אינו מסתיר את העובדה שהופעותיו בתקשורת, בעיקר בטלויזיה ובראש וראשונה בקרב הסכינים, שבו הכריע את השף סטפן- כל אלה הקנו לו מוניטין וסייעו לו להגשים את חלומו. "ההופעות הללו הקנו לי חשיפה רבה בקרב הציבור בגוש דן, שעד אז לא הכיר אותי –מספר אסף - ובעקבות השידור בטלוויזיה החלה בסופי שבוע נהירה של תל אביבים למסעדה הירושלמית שבה עבדתי". 
את הדחיפה העיקרית לקידום הקריירה של גרניט נתנה קרוב לודאי ההופעה בקרב הסכינים, תכנית ריאליטי שנויה במחלוקת בקרב אנשי מקצוע לא מעטים. גרניט מחייב את התכנית וסבור, כי תכניות מסוג זה ותכניות בישול בכלל  מגבירות בקרב הציבור הרחב את המודעות לאוכל, הצופים חשופים יותר לחומרי הגלם, והם הופכים גם להיות ביקורתיים יותר ברמה הנכונה. "תכניות כאלה מעלות בסופו של דבר את הסטנדרטים ואת הדרישות בכל תחום – מדגיש גרניט -  ובמקביל יותר ויותר צעירים נוהרים לתחום ומעלים את רמת הטבחים". השף יורם ניצן, ממסעדת מול ים בת"א, אחת ממסעדות הגורמה המוערכות בארץ, איננו מוכן להופיע בתכנית ריאליטי דוגמת קרב הסכינים. " הריאליטי היחידי שיש לי יום יום זה פה במסעדה, זה ממלא אותי לגמרי. ברור שהריאליטי לא אמיתי, זה ריאליטי מבוים", אומר ניצן. "טלויזיה זה מקצוע ומי שמופיע בה צריך להיות מקצוען ואנו מקצוענים בתחום הבישול, ולא כפי שאנו נראים בתכניות הריאליטי בטלוויזיה. אני רוצה שאנשי הבידור ישעשעו אותי ואנשי האוכל יבשלו לי, כאשר זה מתערבב, נדיר שזה מוצלח".

לחם ושעשועים להמונים

יחד עם זאת ניצן מביע הערכה רבה לתכניות בישול, שבהן מופיעים בין השאר כמה מעמיתיו, ומודה שגם הוא משתתף לעתים בתכניות כאלה. כאן, הוא יכול להפגין את מומחיותו בתחום הבישול, ללא הצגות יתרות. הבעלים של מסעדת מול ים, שלום מחרובסקי, מצדד בעמדה זו, ומדגיש,  "כי אם אתה בטלויזיה אתה לא במסעדה. כאשר שף מתחיל לעסוק בטלויזיה העסק פועל פחות טוב ועל כך יעידו כמה רשתות של שפים ידועים בחו"ל, אשר קרסו בין השאר בשל מעורבותם היתרה בתכניות טלויזיה ובהופעות נוספות".
גיל חובב, מגלה אף הוא עמדה ביקורתית כלפי תכניות הריאליטי בכלל, ובתחום האוכל והבישול בפרט. "זהו ז'אנר ברוטלי בעיני,  שבדרך כלל איננו משקף את המציאות" -  מדגיש חובב. "קרב סכינים היא זירת לודרים שמתארת מלחמה בין שתי קבוצות. כך אנשים לא מבשלים, אפילו במסעדות גדולות ועמוסות בלקוחות. זהו ספורט טלוויזיוני ומשעשע, אבל לא חיקוי של המציאות. בבחינת לחם ושעשועים לקהל הצופים".  גם רות סירקיס רואה את תכניות הריאליטי כמין תכניות בידור, שמטרתן אינה להעלות את רמת המסעדות בארץ. "מטרת התכניות הללו לספק יותר בידור ואסקפיזם לצופים בבית".  עם זאת היא סבורה, שחשיפה לשיטות הכנה ובעיקר לפרזנטציות של האוכל תורמות להעלאת הרמה בתחומי האוכל והבישול. הויכוח בסוגיה זאת לא תם ולא נשלם, אבל דבר אחד ברור- הציבור מצביע ברגליו, הרייטינג של התכניות הללו גבוה, מנהלי הערוצים צוחקים כל הדרך אל הבנק, ויותר ויותר שפים הופכים לסלבריטאים בחברה הישראלית.
העניין הרב שמגלה כיום הציבור  בנושא הקולינרי, בא גם לידי ביטוי בספרים העוסקים  באוכל ובבישול. עיון מהיר באתרי האינטרנט של רשת סטימצקי וצומת ספרים, מגלה שורה ארוכה של ספרים בתחומים הללו. ספרי בישול ואוכל לא מעטים הפכו לרבי מכר, ועל כך יעיד בין השאר ספרה של קרין גורן "סודות מתוקים", שמככב ברשימת  רבי המכר בתחומי הפנאי וההדרכה, מזה 123 שבועות! ספריה של גורן, כמו של סופרים מצליחים נוספים בתחום זה, נתמכים על ידי הופעות בתכניות טלויזיה, עובדה המגבירה את הפופולריות שלהם. תחום זה, של ספרי בישול ואוכל, ראוי כשלעצמו  לסקירה נפרדת.

האינטרנט שימושי מאד בתחום הקולינרי

אוכל ויין- ממקדים אליהם עניין רב גם בעולם האינטרנט. אתרים רבים עוסקים כיום בתחומים הללו- אפשר למצוא בהם מתכונים, חדשות מעודכנות על מסעדות, השקות של יינות חדשים, ביקורת מסעדות, חדשות מן העולם הרחב וכיוצא באלה. בין האתרים הרבים בולטים אתרים  הנתמכים על ידי חברות מסחריות דוגמת אתר  בישולים של אסם והשף הלבן של תנובה- המספקים מידע רחב מגוון בתחום הקולינרי. ברשימת האתרים הללו אפשר למצוא גם כאלה המנוהלים על ידי שפים מוכרים כמו חיים כהן ואחרים.  אתרים רבים מתמקדים בעיקר בתחום היין.
רני רוגל, העורך הראשי של האתר אכול ושאטו, סבור כי האינטרנט מתאים מאד לתחומי האוכל והיין, הן בשל  יכולת שימור החומר באתרים  לאורך זמן, והן בזכות הגישה המהירה והקלה לחומרים המבוקשים.  תכונות אלה הקנו לאתרי המזון והיין קהל גדול של גולשים, כאשר  מדורי המתכונים זוכים לפופולריות רבה, אך לא רק הם. "האינטרנט הוא כיום כלי שימושי בתחום הקולינרי" –מדגיש רוגל – "כך, למשל, משפחה המתעתדת לצאת לחופשה באזור הרי יהודה, יכולה כיום לקבל מידע מפורט על המסעדות השונות המצויות באיזור, כמו למשל התפריט המוצע בהן, מחירים, נגישות לנכים וכיוצא באלה". 
כמקובל, בעולם האינטרנט, הציבור משתתף באתרים הללו באורח פעיל, אם על ידי תגובות על החומר המופיע , ואם על ידי העברת מידע חדש ומעודכן מן התחום הקולינרי. חיליק גורפינקל, עורך תחום האוכל באתר מפה, אומר כי לאתר שלו רבבות מנויים, שרבים מהם טורחים ליידע את האתר על כל חידוש בתחום. "יש לנו מנויים שמדי שבוע, לעתים גם כמה פעמים במהלכו, מזרימים אלינו מידע באורח שוטף- אומר חיליק – ולא פעם אני תוהה מה מניע  גולש מסוים לדווח בלהיטות על דוכן בורקס חדש שנפתח בכביש מודיעין. נראה, שאוכל מעניין מאד אנשים". מיזם נוסף המאפיין את האתר- דירוג המסעדות שנעשה על ידי הנהלת האתר בשיתוף עם הגולשים. מסעדה הזוכה בציון של-8 ומעלה,  הופכת למומלצת האתר, מהלך שנעשה כאמור בשיתוף  המנויים.

"לא צריך להיות מדען חלל כדי לדווח על מסעדה"

במסגרת כתבה העוסקת בקשרי הגומלין שבין התקשורת לתחום האוכל והיין, קשה שלא להזכיר גם את נושא הביקורת. במהלך הכנת הכתבה שמענו לא פעם דברים קשים  על מבקרי מסעדות ויין בכלי התקשורת השונים, למעט שניים- שלושה מבקרים, שעיסוקם העיקרי הוא בתחום ביקורת המסעדות. "ביקורת המסעדות היא אחד התחומים החלשים בתקשורת הישראלית"- קובל השף אסף גרניט. "חוץ משניים, רוב המבקרים ממש חובבנים, רובם ילדים שלא יודעים כיצד  צריך לבקר מסעדה". גם לשלום מחרובסקי, הבעלים של מסעדת מול ים, אין מילים טובות על מרבית המבקרים, שרובם לדבריו צעירים, אשר טרם חוו כיאות את החויה הקולינרית, כדי שיוכלו לכתוב ביקורת מקצועית. חיים גן, הבעלים של איש הענבים, המעורה היטב בענף היין, אינו חוסך את שבטו מן המבקרים, שאצל רבים מהם הביקורת  היא לרוב עיסוק צדדי. לדבריו, מבקרי יין לא מעטים נמצאים גם בניגוד אינטרסים- שכן במקביל לכתיבת ביקורת הם קשורים בדרך זו או אחרת ליקבים או גורמים אחרים בענף היין, שמשמשים  לעתים גם מושא לביקורת.
רני רוגל אינו נשאר חייב. "אצלנו באתר אכול ושאטו אנחנו מדווחים על ביקורים במסעדות. אינני סבור – הוא מדגיש -  שאנחנו מספיק מומחים כדי להעריך את דקויות הטעמים או את איפיוני חומרי הגלם, אם כי לעתים יש בכתיבה נימה מסוימת של ביקורת. אנחנו כותבים מה היה במסעדה ולא נכנסים להשוואות של מנה מסוימת מול הפואה גרה של שף צרפתי במסעדה בת 3 כוכבים". רוגל מכיר מקרוב אתרים הכוללים פורומים בנושאי אוכל ויין דוגמת תפוז, שבמסגרתם מומחים בתחום מותחים גם  ביקורת מקצועית ונוקבת על מסעדות שונות. אבל ככלל, רוגל סבור כי כיום "לא צריך להיות מקצוען או מדען חלל, כדי לכתוב רשמים מביקור במסעדה". מוטב, אומר רוגל, שבעלי המסעדות יקפידו יותר על טיב המזון ויוזילו מחירים, ולא יראו בביקורת את הבעיה המרכזית שלהם. "פעילות כושלת ולא ביקורת נוקבת בתקשורת, היא שגורמת בדרך כלל לסגירתן של מסעדות בארץ".

תמונות המבקרים תלויות במטבח

דניאל רוגוב, מבקר האוכל והיין הוותיק של עיתון הארץ, מודע לכוחה ולהשפעתה של הביקורת בכלי התקשורת על עולם האוכל והיין. עם זאת, הוא יודע גם כי  קשה, כדבריו, להרוג מסעדה על ידי ביקורת חריפה עליה. רק במקרה שבו 4-3 מבקרים כותבים עליה ביקורת שלילית באותו שבוע - עלולה הביקורת להביא לסגירתה. ובאותה נשימה אומר רוגוב, כי גם לאחר שמופיעה ביקורת שלילית בעיתון, לא פעם אנשים דווקא מגיעים למסעדה שעליה דיווח, כדי לבדוק האם אכן ביקורתו מוצדקת.  מצד שני, לא פעם מתקשרים אליו בעלי מסעדות, שלהן החמיא בביקורתו, ומדווחים לו כי הלקוחות הצובאים על המסעדה מחזיקים בידם את העיתון עם  הביקורת שלו, ומבקשים לאכול בדיוק את המנות שרוגוב הזמין.
רוגוב, הוא אולי אחד משניים או שלושה מבקרי אוכל ויין בארץ, שכל עיסוקם בכתיבת ביקורת בתחום הקולינרי.  במהלך עשרות שנות עבודתו  פרסם את רשמיו וביקורתו בעיתונים בארץ ובחו"ל וכן כתב ספרים בנושאי אוכל ויין. במהלך עבודתו רבת השנים בתחום הביקורת, זומנו לו חויות רבות שעל כמה מהן סיפר לנו. ראשית, תגובתם של המבוקרים היא מעורבת, יש בעלי מסעדות שזכו לביקורת שלילית, שאינם שוכחים זאת ואף נוטרים למבקר במשך שנים, ומאידך יש בעלי מסעדות שמודים לו על ביקורתו ומבקשים שיחזור ויבקר אצלם לאחר שיכניסו במסעדה את השיפורים המתחייבים. "זה יפה וכך גם צריך לנהוג" - אומר רוגוב, שנוהג לבקר לאחר זמן מה במסעדות, שזכו ממנו בעבר להערות לא מחמיאות. באירופה, שבה הוא נוהג לכתוב מעת לעת ביקורת על מסעדות מקומיות, בעלי המסעדות כבר מכירים רבים מן המבקרים ולעתים גם אותו, ובהתאם לכך אף נערכים כיאות לקראת ביקור אפשרי שלהם. "התוצאה - מספר רוגוב - שבכל מסעדה מכובדת בצרפת ובמדינות אירופיות נוספות אפשר למצוא במטבח  את תמונות המבקרים הידועים, כדי שאפשר יהיה לזהותם בנקל".  מן המפורסמות הוא, שכל  הערה שלילית של כמה מהם עלולה לפגוע קשות בדירוג המסעדה.

המלצרית כמעט התאבדה
   
 בארצנו הקטנטונת  רוגוב כבר מוכר  במסעדות רבות, ומיד עם כניסתו למסעדה הוא חש לא פעם בתכונה רבה סביבו - השירות  מהיר ביותר, והמנות המוצעות לו גדולות במיוחד. אבל הוא אינו מתרשם מכך במיוחד. "יש לי קונצים משלי כדי לבדוק לאשורו את המצב במסעדה - מודה המבקר הוותיק – ראשית לכל אני מזמין את הדברים הסטנדרטיים ביותר בתפריט. ואם מוגש במקום מרק שהוכן לפני כמה שעות, לא יהיה סיפק בידי השף לבשל אותו מחדש בעקבות הזמנה שלי. כשאני מזמין סטייק עם רוטב ברנייז, אם השף לא יודע להכינו כיאות, הרי הוא לא ילמד להכינו לכבודי". ואשר לשירות, רוגוב בוחן היטב את מהות השירות שניתן לסועדים מסביבו, אילו מנות הם מקבלים ובאיזו מהירות וכיוצא באלה. על ההתרגשות הרבה שמעורר ביקורו במסעדה יעיד הסיפור הבא. פעם, כשסעד במסעדה מסוימת, נגשה אליו מלצרית צעירה עם כוס יין, ומחמת התרגשותה שפכה עליו  את מרבית היין.  "היא כמעט רצתה להתאבד – הוא נזכר – אולם אני נטלתי את ידה, ליטפתי אותה, הרגעתי אותה ואמרתי לה 'אל תיבהלי ואל תדאגי, אני סתם בן אדם וכדי לנקות את החולצה יש ניקוי יבש'".
לקראת סיום הפגישה עמו, מציג בפני דניאל רוגוב את המוטו  שלו, שעומד מאחורי הכתיבה שלו, אשר עשויה לחרוץ לשבט או לחסד את גורלה של מסעדה. " אני כמבקר צריך תמיד לחשוב מי הקליינטים שלי. זה לא המו"ל, לא העורך ולא המסעדות או היקבים- הקליינטים שלי הם הקוראים, ומה שמעניין אותם זו האמת שלי. האמת מגיעה להם, והם למעשה המבקרים של המבקרים".

השר ביקש שפריץ ליין היקר

ביקורתו של דניאל רוגוב, כמו גם ביקורתם של מבקרים אחרים, והמקום הרב שלו זוכה כיום התחום הקולינרי בכלי התקשורת השונים, תרמו בשנים האחרונות לשיפור ניכר בתחום האוכל והיין בארץ, וגם לפיתוח תרבות האוכל אצל הישראלי המצוי. כיום אפשר רק לחייך למשמע הסיפור המיוחס  לשר האוצר המיתולוגי פנחס ספיר, בשנות הששים הראשונות. על פי המסופר, כאשר התארח במעונו של הברון רוטשילד בפריס, הוצא לכבודו מן המרתף בקבוק יין יקר במיוחד, שהוגש ברוב כבוד והדר לאורח הנכבד. ספיר, איש העלייה השנייה, טעם מן היין ומיד לאחר מכן, כפי שמסופר, ביקש להוסיף שפריץ של סודה ליין, לתדהמתם של הברון ושאר הנוכחים במקום. ל"חילול קודש" כזה ודאי לא ציפו בפריס מצד המיניסטר הישראלי.

 האם זו אגדה או סיפור אמיתי - בכל מקרה, יורשיו של ספיר בלשכת שר האוצר, ודאי לא ייכשלו במהלך דומה, במדינה שתושביה פתחו את תרבות האוכל והיין לכדי אמנות ממש.

  

הירשם עכשיו לניוזלטרים של מזון+
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל

דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
   
   

 

  

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים