הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
אצות זה לא יפן. זה כבר כאן
כמעט בלי יחסי ציבור, ובלי רעש וצלצולים, הולך ומתפתח בישראל ענף מזון חדש, יחסית: אצות. מומחים בתחום אומרים שלישראל יתרון יחסי בתחום זה – ידע ותנאי אקלים נוחים במיוחד לגידול האצות. ובכל הנוגע לידע ולטכנולוגיה, ישראל היא מעצמת אצות. לא פחות.

חיים פלטנר

 
 


עולם האצות הוא עדיין בבחינת חידה למרבית תושבי ישראל. לרבים מאתנו עדיין מתקשרת האצה עם סושי, אותו מאכל  שעטוף בעלה דק של אצה. מקורו של הסושי במזרח הרחוק, היכן שהאוכלוסייה מכירה זה מאות בשנים את עולם האצות ומודעת לערכן התזונתי.  בשנים האחרונות, גם העולם המערבי נחשף בהדרגה לעולם האצות ולערכים התזונתיים שלהן.
"ככלל, עולם האצות נחלק לשתי  קבוצות עיקריות -  מאקרו- אצות ומיקרו- אצות" - אומר ד"ר ישראל אלוארו, חוקר בכיר וראש המחלקה לביולוגיה ימית במכון לחקר ימים ואגמים בחיפה. במאקרו- אצות נכללות אותן אצות דמויות צמחים, שצפות בים או גדלות על הסלעים. באחרונה, וגם בישראל, מתחילים לגדלן גם בבריכות  פתוחות הממוקמות ביבשה. באשר למיקרו- אצות, כאן מדובר בצמחים זעירים, חד או רב תאיים, שאפשר לראותם באמצעות מיקרוסקופ. אלה מגודלים  כיום במפעלים אשר מפיקים מהם חומרים בעלי ערך תזונתי רב.  לשתי  הקבוצות הללו ערכים תזונתיים משובחים ומוכרים.
האצות – מקור לתוספי מזון חיוניים
"העולם המערבי רעב כיום למזון בריא  והמיקרו - אצות נותנות מענה  לדרישות הצרכנים, שגם מוכנים לשלם תמורת מזון כזה"- אומר פרופ' סמי בוסיבא, מנהל המכון לחקר חקלאות וביוטכנולוגיה במסגרת המכון לחקר המדבר, השוכן בשדה בוקר. "מן האצות הללו ניתן להפיק חומרים נוגדי חמצון שחיוניים לגוף האדם,  חומצות שומן כמו אומגה 3 ו-6,  וכן חומרים המיועדים לתעשיית הקוסמטיקה.  עשרות מפעלים בכל רחבי העולם עוסקים  בכך, לא מעטים גם כשלו לאחר שלא  הצליחו למצוא את הנוסחה הנכונה להפקת החומרים הללו מן האצות הזעירות". המגמה כיום בעולם לייצר תוספי מזון טבעיים ולשלבם במזון שאנו אוכלים, והאצות יכולות לשחק כאן תפקיד חשוב.
תקוות רבות נתלו באצות הזעירות  הללו - בין השאר בקשה  חברת קוקה קולה  להפיק מהן סוכר טבעי. בסופו של דבר החברה ירדה מן הרעיון משתי סיבות עיקריות- המחיר הזול של הסוכר  בעולם והתהליך המסובך והיקר הכרוך בהפקתו מאצות. אחרים ראו באצות הזעירות מקור להפקת דלקים ואנרגיה. לפי שעה הנושא לא צלח. "אומרים שבאצות יש דברים כל כך טובים בתחום תוספי המזון - אומר פרופ' בוסיבא -  ועדיף לנצלן לכך, במקום לשרוף אותן לאנרגיה, תהליך יקר למדי, שכרגע לא נראה באופק.  אתה אוכל כאן מזון טוב ובריא. אשר לסגולותיו הרפואיות, זה עוד טעון הוכחה".
פרופ' בוסיבא, דמות מוערכת בעולם האצות, המכהן גם בתפקידים בכירים בפורומים בינלאומיים בתחום זה,  מציין כי  ישראל היא בין  המובילות בעולם   האצות. 4 מפעלים מפיקים כיום בארץ ממיקרו- אצות את החומרים החיוניים לבריאותנו, ולא רק, ומחירם מרקיע לעתים לשחקים.
המ"פ גילה את האצה בימה המלוחה
המפעל הוותיק בארץ הוא N.B.T.  בע"מ,  מפעל בבעלות חברה יפנית השוכן באילת. כאן, בבריכות פתוחות ובמים מלוחים, מגדלים את האצה שצוברת בתוכה כמויות גדולות של  ביתא-קרוטן, חומר נוגד חמצון, שמהווה כ- 10% ממשקל האצה. שמה של האצה דונליאלה ברדויל, שם שמשתלב  גם בסיפורו האישי של המדען הראשי של המפעל פרופ' עמי בן-אמוץ.  עוד  בשנות ה-70, במהלך לימודיו  ומחקריו באוניברסיטה העברית ולאחר מכן במכון  וייצמן, התוודע בן-אמוץ לאצה בשם דונליאלה שהתגלתה בים המלח - ים המוות - אצה שצברה בתוכה חומר מסוים, גליצרול (גליצרין) שמו. הימים היו ימי משבר האנרגיה והחוקרים סברו כי ניתן יהיה להפיק אנרגיה מן האצות הללו. חברת כור ניהלה את המחקר בנושא, אולם משחלף המשבר ירדה מן הנושא.
"באותו זמן - מספר בן-אמוץ - חפשנו באצות מוצרים בעלי ערך בתחום המזון ומצאנו  בימת ברדויל שבסיני, בגדות היבשות של הלגונה המלוחה, את האצות הכתומות שאוצרות בגופן את הביתא-קרוטן". גילוי האצות הללו מיוחס לפרופ' בן-אמוץ, שבמהלך שירותו במילואים כמ"פ בשריון, הגיע באחד מסיוריו לימת ברדוויל ושם נחשף לכתמים כתומים שהצטברו על גדות הלגונה היבשה. "בבדיקה מעבדתית  שעשינו במכון וייצמן התברר שזו האצה היחידה שיכולה לשרוד  במליחות גבוהה ותחת קרינה חזקה של השמש. המכון רשם פטנט  על  האצה, הקרויה גם על שם הימה בסיני שבה נמצאה" - נזכר בן-אמוץ. חברת כור מזון החליטה להקים מפעל לגידול האצות הללו באילת ולאחר כמה שנים מכרה אותו לחברה יפנית בשם  "ניקן סוהונשה".
השכפ"ץ של האצה
הפרופ' בן-אמוץ מסביר, כי למעשה הצבע המקורי של האצה, הגדלה בבריכות פתוחות, הוא ירוק. בעקבות ה"שיזוף" שהיא עוברת,  האצה משנה את צבעה לכתום לאחר שצברה בגופה את הביתא-קרוטן.  עוצמת תאורה גבוהה והרעבה של האצה לחנקן לצד מליחות גוברת של המים, מניעים אותה ליצור את החומר הזה."למעשה - מסביר בן-אמוץ -  החומר הזה הוא  שכבת המגן, מעין שכפ"ץ שהאצה יוצרת, כנגד  הקרינה העזה והמליחות הגדולה ומכך אנו בני האדם יוצאים נשכרים".
בשלב זה "קוצרים" את האצות, שוטפים אותן במים, ולאחר תהליך של פסטור הן מיובשות והופכות לאבקה שנשלחת למפעל ביפן. שם אורזים אותן בכמוסות שנמכרות בכל רחבי דרום ומזרח אסיה. בארץ הן אינן משווקות. סוג א' של החומר מיועד לייצור תוספי מזון, חומר מסוג ב' מיועד למיצוי  עבור מפעלים בתחום המזון והקוסמטיקה ויתרת החומר מיועדת להזנת בעלי חיים – דגים, תרנגולות ואחרים.


2 כמוסות = 100 גזרים
לאצות עצמן ולביתא-קרוטן שמופק מן האצות יצאו מוניטין בעולם כולו. מחקרים שנעשו בארץ בשיתוף עם בית החולים שיבא, העלו שצריכת ביתא-קרוטן טבעי תרמה לשיפור מצבם של חולים בכמה מחלות כרוניות. "ביתא–קרוטן דומה מצוי גם בפירות וירקות, אולם בריכוז נמוך בהרבה מזה שמפיקות האצות" - מדגיש בן-אמוץ. "הכמות של ביתא-קרוטן, שמכילות האצות הללו,  גדולה כמעט פי מאה מזו שמצויה בפירות וירקות. כדי לקבל את הכמות שנכללת בשתי כמוסות של אבקת האצות, יש צורך לאכול כמאה מלפפונים או גזרים ביום".
החזות הקשה שצופים מדענים לאנושות בשנים הבאות, בכל הנוגע לאספקת מזון, מעלה לא פעם את השאלה האם אפשר לראות באצות את מזון העתיד לדורות הבאים. פרופ' בן-אמוץ, כמו רבים מעמיתיו, שולל את האפשרות הזאת. "הפקת האצות היא יקרה יחסית והתחרות עם מוצרי מזון חקלאיים היא קשה מאד - אומר פרופ' בן-אמוץ - כמוצרים בעלי ערך תזונתי גבוה, יש לאצות עתיד".
ככלל, פרופ' בן-אמוץ רואה באצות פוטנציאל שטרם מומש.  לדבריו, רק 4 סוגים של אצות חד-תאיות מצויות כיום בשוק המזון, מחלקן מפיקים חומרים נוגדי חמצון דוגמת אומגה 3,4 ו-6. "לנו המדענים ידוע כי קיימים עוד רבבות סוגים של אצות, שטרם נחקרו, זהו עולם מסקרן ומאתגר שטרם מומש כיאות".
15,000 דולר תמורת קילו אסטקסנטין!
10 שנים שקדו החוקרים בראשותו של פרופ' סמי בוסיבא על פיתוח טכנולוגיה להפקת אסטקסנטין מן האצות, חומר נוגד חמצון. הטכנולוגיה הזאת מיושמת במפעל  אלגטכנולוג'יס (אלגא- בלועזית אצה) שבקיבוץ קטורה. כיום, הוא משמש גם כיועץ מיוחד למפעל שלמוצריו יצאו מוניטין בכל העולם. ייחודו של המפעל בקטורה – כאן האצות גדלות בתוך מערכת צינורות סגורה, עשויה זכוכית באורך של כ-500 ק"מ!  הצלחתו של המפעל, אינה דבר מובן מאליו. יזמים רבים  בעולם כשלו, רק מעטים הצליחו להפיק מן האצות את החומרים היקרים שהן אוצרות בגופן. " האצה האדומה מסוג המוטוקוקוס, שמגדלים בקטורה, היא אצה די מפונקת. היא חשופה לזיהומים ולסיבוכים בתהליך הגידול שלה בקטורה" - אומר בוסיבא, ודומה שהוא רואה באצה בת טיפוחים שיש לשמור עליה מפני כל פגע.  "בשלב הירוק של האצה אנו מפנקים אותה ונותנים לה את כל סוגי המזון שלהם היא זקוקה, בשלב שני חושפים אותה לאור חזק של השמש. השילוב הזה של אור חזק ומחסור במזון מניע אותה לייצר את הפיגמנט האדום שממנו מפיקים את האסטקסנטין, החומר  שקילו ממנו נמכר על ידי המפעל תמורת כ-15,000 דולר."
מטבעות שוקולד במקום כדורים
רוני מנינגר, מנכ"לית אלגטכנולוג'יס מבהירה, כי כמעט כל תוצרת המפעל נמכרת בחו"ל ומשמשת לייצור תוספי מזון המשולבים בתוך מוצרי מזון, מיצים וכיוצא באלה וחלק מופנה לתעשיית הקוסמטיקה. "בשנים האחרונות - מציינת מנינגר – נאלצנו להכפיל את כושר הייצור שלנו, כדי לענות על גל הביקושים  הגובר למוצרים שלנו. האסטקסנטין שלנו ממש נחטף". בכל שנה גדל מחזור המכירות במספרים דו ספרתיים, המחירים עלו ולא הייתה נטייה לפתח מוצרים חדשים. "כיום המצב התאזן ועכשיו אנו יכולים גם לשקוד על פיתוחים חדשים".
כאמור, 95% מתוצרת המפעל מופנית לחו"ל. "בארץ עדיין אין מודעות רבה לנושא ושיתוף הפעולה עם התעשייה המקומית מצומצם ביותר". בהקשר לכך מזכירה מנינגר  פיילוט שנעשה בעבר עם חברת הממתקים כרמית, שנועד לשלב תוסף מזון מתוצרת אלגטכנולוג'יס  בתוך מטבעות שוקולד. לאחרונה חודש שיתוף הפעולה עם המפעל וכאשר יסתיימו ההכנות יימכרו מטבעות השוקולד כתוסף מזון. "לאסטקסנטין יש תוצאות טובות מאד, אז במקום לבלוע כדורים, יבלעו מטבעות שוקולד, זה ודאי יותר טעים ולא פחות בריא"- אומרת בחיוך רוני מנינגר.
פרוטרום – התוצרת מופנית לעולם הקוסמטיקה
שחקן נוסף בעולם המיקרו-אצות בארץ, היא חברת פרוטרום שהקימה מפעל במושב גילת שבדרום.  החומר המופק מן האצות שגדלות במפעל הוא רב סוכר, שמופנה כולו לתעשיית הקוסמטיקה העולמית. פרופ' שוש ארד, כיום נשיאת מכללת רופין, וגם חוקרת בתחום הביוטכנולוגיה באוני. בן גוריון, היא שפיתחה בזמנו  טכנולוגיה להפקת הרב סוכר הזה, מתוך אצות ממשפחות האדומיות וחברת פרוטרום רכשה את הטכנולוגיה הזאת. לחומר שמופק מן האצות תכונות אנטי דלקתיות והוא גם ניחן  בפעילות נוגדת חמצון. את "טביעות האצבעות" של החומר הזה ניתן למצוא כיום בכ-300 מוצרים קוסמטיים. העובדה שהם כוללים רכיבים טבעיים מאצות, רק תורמת להגדלת המכירות.
פרופ' ארד ממשיכה גם בימים אלה, בשיתוף עם הטכניון,  בחקר האצות ושילוב החומרים המופקים מהן כתוספי מזון בתעשיית המזון המקומית. "שיתוף פעולה עדיין אין- אבל יש התעניינות", כדברי ארד.
אצות טריות מפרדסי השרון
"אלג'ימור" הוא הצעיר שבחבורה. המפעל הוקם בלב פרדסי השרון והחל לפעול לפני כחצי שנה. המפעל הוא פרי שותפות בין חברת אלג'יקור וקבוצת מור- פירות השרון בבעלותו של יאיר קפלן. כאן מגדלים את האצה הקרויה ספירולינה, "פצצת חלבון" ש-70% ממשקלה  היבש הם חלבון. בנוסף לכך היא עשירה   בויטמינים ומינרלים, נוגדי חמצון  חשובים.
"בניגוד למפעלים דומים בעולם  שמייצרים מן האצה מוצרים מיובשים במתכונת של אבקות, אנו משווקים מוצר טרי שעבר תהליך של הקפאה"- אומר ברוך דאך, מייסד החברה ומנהל טכנולוגי שלה. את החומר המופק מן האצות – עיסה ירוקה מוקפאת – ניתן לקנות כיום  בחנויות טבע, במסעדות ובתי קפה, שבין השאר משלבים אותה בממרחים כמו טחינה, ברטבים, בגלידות,  בשיק הפירות ועוד. כמובן שבבית אפשר למרוח אותה על פרוסת לחם או לערב  אותה בתוך סלט ירקות או סלט פירות.
"הייטק חקלאי"
ברוך דאך מגדיר את המפעל  החדש "כהייטק חקלאי", שכן לצד הבריכות שבהן גדלה הספירולינה, מצויות מעבדות חדישות העוקבות בהתמדה  אחר התפתחותן של האצות עד לרגע ה"קציר" שלהן. "קצב ההכפלה של האצות הוא מהיר מאד- מסביר דאך, ביולוג ימי במקצועו - ולכן צריך להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק. יש לנו פרוטוקולי גידול שנועדו לייצר קצבי התחלקות אופטימליים של האצות , במקביל לשמירה על אחוזי חלבון ותכולת חומרים פעילים גבוהים".
המפעל רק בראשית דרכו וכיום היקף הייצור השנתי שלו נאמד בכ-20 טון בשנה. ההערכה היא  שהיקף השוק המקומי יגדל בשני סדרי גודל לפחות בשנים הקרובות. קהל  היעד הראשוני לאצה הטריה הם הטבעונים והצמחונים, אך לא רק הם. במסגרת פעולות השיווק פונה החברה למובילי דעת  קהל בין השאר גם לשפים, מועדוני ספורט, מטפלים ויצרני מזון.  במקביל, החלה החברה בפעילות שיווק מעבר לים – שם השוק למזון בריא הולך וגדל מידי שנה, וישנם כבר  בארץ ובחו"ל לקוחות לא מעטים הנמנים עם צרכני האצה המוקפאת מתוצרת ישראל.
הייחודיות – גידול אצות ביבשה
גם תחום המאקרו-אצות רוחש באחרונה פעילות וגם חדשנות. מדובר באצות שניתן לראותן על שפת הים בחוף סלעי, לעתים צפות על הגלים  וגודלן נע בין כמה סנטימטרים ועד לעשרות מטרים באוקיינוסים צפוניים. "האצות הללו הן עתירות חלבונים, ובנוסף יש בהן ויטמינים ומינרלים מזינים וסיבים תזונתיים, לצד ריכוז נמוך של נתרן –יתרון משמעותי בעולם שמשתוקק למזון בריא" - אומר ד"ר מיכאל פרידלנדר, מומחה בגידול מאקרו- אצות שאף מייעץ לחברות בתחום הזה.  במדינות כמו יפן, סין וקוריאה לאצות מקום נכבד על מדפי הירקות ובמקרים רבים הן מהוות תחליף נאות בסלט הירקות המקומי. לארצות המערב נכנסת באחרונה חקלאות ימית של מאקרו- אצות וזו הגיעה גם אלינו. "בעידן שבו החקלאות העולמית  מצטמקת, בעוד אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה - יש ענין רב בפיתוח חקלאות ימית של מאקרו- אצות"- אומר ד"ר פרידלנדר. ההערכות הן שהשוק העולמי  בתחום זה נאמד במיליארדי דולרים.
בשמורת טבע, סמוך לנחל אלכסנדר, פועלת מזה כמה שנים  חווה לגידול מאקרו- אצות- "סיקורה" שמה. בבריכות המכילות מי ים מטוהרים, גדלות אצות ירוקות ואדומות. "היתרון שלנו הוא שאנו  היחידים בעולם שמגדלים את האצות ביבשה, כך שבאצות  שלנו לא דבקו זיהומי הים" – אומר משה ריבוש מנכ"ל  חברת "סיקורה". "בחווה מגוון רחב של בריכות – החל מ'בית תינוקות', בריכה קטנה  המיועדת לאצות בשלב הראשון לחייהן,  וכלה בבריכת ה'בוגרות'. תהליך הגידול של האצות מבוקר, אנחנו יודעים את הפרטים של כל אצה- מי האבא ומי האימא שלה".
החלום - להכניס את חסת הים לסלט הירקות הישראלי
חלומו של משה  הוא להכניס את האצה הירוקה "חסת הים" לתוך סלט הירקות הישראלי, מהלך שעדיין מתנהל בעצלתיים. בארץ אין עדיין מודעות לירק הזה. עם רשתות השיווק הוא מתקשה לעבוד ולכן פנה לערוץ המסעדות, דרכו הוא מבקש להביא לחכו של הסועד הישראלי את טעמן של האצות הללו. ניסיונותיו ליצור שיתוף פעולה עם מפעלי מזון ישראליים, לא צלחו עד כה. "לפי שעה לא מצאתי אצלן פתיחות  לשיתופי פעולה או להשקעות בתחום".
בינתיים, עיקר המאמץ השיווקי שלו מופנה לחו"ל. האצות שלו מגיעות למפעלי תעשייה שמבקשים להשביח מוצרי מזון שונים עם אצות, הן מוכנסות גם לתוך מיצים ירוקים ואילו באיטליה התקשר עם חברה  המשווקת  פריטלה - מאפה  עשוי מקמח ומים ומטוגן בשמן עמוק.  תוספת של עלה אצה משביחה את המוצר העממי הזה. ללא אצה הוא נמכר ביורו, ועם אצה המחיר כמעט כפול. כ-40% מן המכירות של סיקורה הן ליצרן האיטלקי. בהולנד יצרן לחם מוסיף פתיתי אצות לבצק ומציע ללקוחותיו לחם בעל ערך תזונתי גבוה. לשוק האנגלי הציע ריבוש לא מכבר  לשלב פתיתי אצות טריות בחומוס ובטחינה – מסתבר  שהמאכלים הללו מקובלים מאד גם ברחבי הממלכה הבריטית.
"המגמה שלנו היא לגדל את האצות קרוב ככל האפשר לשוק ולכן אנו מחפשים שותפים בחו"ל, להקמת חוות זהות בכל רחבי העולם"- מדגיש ריבוש.  הפעילות בשטח רבה, אך החווה עדיין רחוק מרווחיות וברור לו שדרושה עבודה קשה כדי להחזיר למשקיעים את השקעתם המקורית - כ-20 מיליון שקלים.
ובימים אלה ממש הולכת ומוקמת בחוף דור חוות בריכות לגידול  מאקרו-אצות אדומות. את החווה מקימה חברת רד גולד, חברת בת של קבוצת קמן והיעד הוא להקים עד 60 בריכות. היזמים מתכוונים להפיק מן האצות חומר הקרוי אגרוז (Agarose), המיועד לשימושים מדעיים כמו בדיקות  DNA וכן מהווה חומר גלם לתעשיית הקוסמטיקה. לדברי היזמים, ההפקה אמורה להתחיל בסוף השנה הנוכחית.
"ישראל מעצמת אצות"
"לישראל יתרון יחסי בתחום האצות – ידע ותנאי אקלים נוחים במיוחד לגידול האצות המשמשות לייצור תוספי מזון ולצרכי קוסמטיקה. בכל הנוגע לידע וטכנולוגיה, ישראל היא מעצמת אצות"- אומר פרופסור סמי בוסיבא. "המעבדה שלנו בשדה בוקר כוללת את אחת הקבוצות הגדולות בעולם של חוקרים שעוסקים בגידול האצות מהיבטים שונים והיא אבן שואבת לתלמידים וחוקרים מכל רחבי העולם, שמבקשים להשתלב  בפעילות שלנו".  ובנקודה זאת לא נותר לנו  אלא לצטט קטע מדברים שאמר לא פעם בראיונות לתקשורת - "אם מצאת באצה מסוימת זהב, המעבדה שלנו תפתח עבורך  את התהליך, שיאפשר לך להפיק את הזהב".


מה הקשר בין פסולת , אצות וזיהום הסביבה?
פרופ' בוסיבא מספר על מיזם גדול שמתוכנן לקום ברמת הנגב ואשר במסגרתו תרוכז כל האשפה של עגבניות וירקות נוספים. החומרים הללו יישרפו בתהליכים ביולוגיים, כאשר הגזים הנפלטים מן הבעירה של האשפה יועברו לבריכות שבהן מגדלים אצות. מן האצות הללו, מסביר הפרופ' בוסיבא,  אפשר יהיה להפיק אנרגיה במחיר זול יחסית. "האנרגיה הזאת לא תציל את ישראל ממחסור באנרגיה, אולם תציל אותה ממזהמים סביבתיים. גם נשרוף אשפה וגם נגדל אצות".  


 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים