הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

   
Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
פטריות: להיט בצמיחה בישראל
17/05/17

גל הטבעונות והמזון הבריא, שפוקד את העולם המפותח, מגדיל בקצב מואץ את הביקוש לפטריות מאכל. מגמה זאת לא פסחה גם על השוק הישראלי, שמתפתח בעשור האחרון בקצב מואץ. היקף ענף הפטריות נאמד  בכ-15 אלף טונות בשנה, והביקוש רק הולך וגדל. הישראלים, דומה, גילו את יתרונות הפטרייה שנחשבת למאכל בריא, דיאטטי, עם שפע ויטמינים וסגולות רפואיות.

חיים פלטנר
 

 

"ללא עלים, ללא ניצנים וללא פרחים, בכל זאת הן מייצרות פירות. פירות למאכל, לחיזוק הגוף ולתרופות. בעצם הן היקרות בבריאה" - אמרה סינית עתיקה אודות הפטריות, שתקפה גם לימינו. במזרח הרחוק גילו אותן כבר לפני אלפי שנים, אכלו אותן וגם השתמשו בהן לצרכים רפואיים. באירופה הסתפקו התושבים, עד תחילת המאה העשרים, בליקוט פטריות בר ביערות ובשדות. לפני כמאה שנים החלו בצרפת לתרבת את הפטריות ולגדלן במנהרות, ובמעבה האדמה במערות, וכך נפתחה הדרך לגידול מסחרי ותעשייתי של הפטריות. במקביל התפתחו גם המדע והמחקר המיקולוגי (מיקולוגיה - תורת הפטריות בלטינית), מחקר שחשף ברבות השנים את סודותיהן של הפטריות מעל ומתחת לפני האדמה.
מדענים סבורים, כי על פני כדור הארץ למעלה ממאה אלף  מיני פטריות, הכוללות בתוכן גם את העובשים, שעל תרומתן לאנושות נרחיב בהמשך. בין המינים הרבים נמצא גם את קבוצת פטריות הכובע, שרק כשליש מהן ראויות למאכל, השאר רעילות.
הפטריות - ממלכה בפני עצמה
 מאז ומתמיד עוררו הפטריות, בשל צורתן הייחודית, סקרנות רבה, אגדות וסיפורים רבים נכתבו עליהן. עתה מתברר שלסקרנות הרבה של ילדים ומבוגרים כאחד, היה יסוד." למי שמתייחס לפטרייה כאל צמח שמורות הפתעות"- אומרת דר' דליה לוינסון, ביולוגית במקצועה וגם מיקולוגית, שמזה שנים חוקרת את עולם הפטריות. מסתבר, שמערכות התזונה, הגדילה והרבייה של הפטריות שונות לחלוטין מאלה  של הצמחים וגם מאלה של בעלי החיים. לפטריות אין בגופן כלורופיל כמו לצמחים והן אינן משתמשות באנרגיית השמש; בשונה לגמרי מצמחים דופן התא שלהן בנוי מחומר הקרוי כיטין, שבונה את השלד של חרקים. נתון נוסף שקשור לתהליך ההתרבות שלהן – בתא שלהן ישנם בשלב מסוים שני גרעינים, בעוד שבצמחים מצוי גרעין אחד בלבד. נתונים נוספים שיפורטו בהמשך מציבים ללא ספק את הפטריות במקום מיוחד- לא בעולם הצומח ולא בעולם החי- הפטריות הן לפי שעה ממלכה בפני עצמה -ממלכת הפטריות.

מערכת אינטרנט תת קרקעית

הפטריות צומחות מנבגים (המקבילים לזרעים בצמחים), שמצויים למשל בין דפי הפטרייה, בפטריות הכובע, ואשר נושרים בבוא הזמן  ונובטים  בקרקע. כאן, מתחת לפני האדמה, מתחולל תהליך הרבייה, כאשר שני נבגים, כל אחד בעל מטען גנטי שונה, מתאחדים ויוצרים בשלב מסוים קור, ובו תא עם שני גרעינים. כאמור, תופעה ייחודית לממלכת הפטריות. מערכת הקורים המתפתחת מתחת לפני האדמה, קרויה תפטיר. מן הקורים הללו תיבנה הפטרייה, שבבוא הזמן תגיח  לאוויר העולם. ועד לרגע הזה, מערכת הקורים דואגת לספק מזון לעצמה.
 ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות עולה, כי לבד מחיפוש מזון, ככל הנראה נוצרת מתחת לפני הקרקע רשת תקשורת בין הקורים השונים. "כאשר קור מזהה מזון בפינה מסוימת, בתוך זמן קצר קורים נוספים מזהים גם הם את המקום וגדלים לכיוון המזון, כל קור יכול להעביר מידע לכל הרשת" – אומרת דליה לוינסון. חוקרים שעקבו אחר התופעה הזאת, הגדירו את מערכות הקורים מתחת לפני האדמה כמערכת אינטרנט טבעית.

הפטריות כמקור לאנטיביוטיקה ולא רק במזרח הרחוק וגם במצרים הקדומה היו מודעים כבר לפני אלפי שנים לסגולות הרפואיות והבריאותיות של הפטריות. גם כיום מפיקים מסוגים שונים של פטריות תרופות אנטי סרטניות, אנטי ויראליות, תרופות להפחתת כולסטרול, להורדת לחץ דם ועוד. מחקרים שנערכו בקוריאה הצביעו שאכילת פטריות מפחיתה את הסיכון לסרטן השד, ועוד. גם לפטריות הרעל נמצא שימוש בעולם הרפואה ואל נשכח גם שמקור הפניצילין, חלוצת התרופות האנטיביוטיות, הוא בפטריית העובש הכחול פניציליום נוטטום  (Penicillium notatum). פטריות משמשות כיום להכנת תרופות אנטיביוטיות שונות. מן הפטרייה מסוג שיטאקי, שמקורה במזרח הרחוק, מפיקים תרופות שמחזקות את המערכת החיסונית.
דליה לוינסון מוסיפה לכך שורה של יתרונות בתחומי התזונה והבריאות: הפטריות נחשבות למאכל דיאטטי, אין בהן הרבה סוכר, הן עשירות מאד במינרלים, בסלניום, אבץ ומגנזיום וכן בשורה של ויטמינים A  C  D, וכן בקומפלקס ויטמין B, שנמצא בעיקר בעולם החי, בבשר. בגוף הפטרייה אחוז גבוה של מים ולמעשה 80-90  אחוזים ממנה הם מים.   

"המספריים של הטבע"

פטריות גדלות  בשלושה אופנים: רובן גדלות על חומר אורגני שנרקב, מעטות יותר גדלות כטפילות או כאלה המתקיימות בזכות יחסי גומלין עם צמחים, בקרבת או על ובתוך שורשיהם של העצים, או צמחים שונים. פטריית האורנייה למשל, חייבת לחיות עם שורשי עץ האורן, כאשר קורי האורנייה נצמדים  וחודרים אל שורשי האורן הצעיר. נראה שהחיבור הזה מגדיל באופן ניכר את יכולתו של האורן לקלוט מים ומינרלים מהקרקע. האורן, מצדו, חולק עם האורנייה את הסוכר שהוא מייצר וכך הם חיים בשיתוף.
הפטריות תורמות גם רבות לאיכות הסביבה שלנו. ביכולתן לפרק פסולת אורגנית – קליפות עצים ורקבובית צמחים ולהפוך אותה לחלבון ומקור למזון עבורן. "הפטריות מפרקות כל חומר אורגני בטבע ויחד עם החיידקים הן מחזירות לאוויר ולקרקע חומרים אורגניים כמו פחמן וחנקן ותרכובות אחרות, המעשירות את הקרקע וזמינות לצמחים "- מבהירה דר' לוינסון. "אם הן לא היו מפרקות את החומרים הללו היינו כולנו נקברים תחת הררי ערימות של חומר אורגני. זה תפקידן העיקרי בעולם שלנו".
לצורך זה נעזרות הפטריות באנזימים שבגופן, שמאפשרים להן לפרק את כל ערימות החומר האורגני והזבל האורגני. "הפטריות חמושות באנזימים המשמשים כ'מספריים של הטבע', בעזרתם הן מסוגלות לגזור כמעט כל תרכובת אורגנית". לדוגמא, באמצעות האנזימים שבגופן מסוגלות הפטריות  לפרק ליגנין, חומר שאינו ניתן לפירוק בטבע.

השוק גדל בקצב מואץ

שוק הפטריות מתפתח בעשור האחרון  בארץ בקצב מואץ. "אשתקד, היקף השוק הזה נאמד  בכ-15 אלף טונות בשנה והביקוש לפטריות  הולך וגדל"- אומר רוני סופר, סמנכ"ל השיווק של חברת מרינה פטריות הגליל, השוכנת במושב מעונה. זוהי החברה המובילה בשוק כשבמקום השני ניצבת חוות השמפיניון במושב זרעית. אליהן נוספים בתי גידול קטנים יותר, בהם גם משפחתיים.
פטריית השמפיניון הלבנה שולטת בשוק, עם כ- 80% נתח שוק. פטריית הפורטבלה החומה, "בת דודתה" של השמפיניון, מחזיקה בכ-12%.בנתח הקטן שנותר מחזיקות פטריות אקזוטיות דוגמת השיטאקי והארינגי (מלך היער), שחלקן מיובא מן המזרח הרחוק ומקצתן גדלות בבתי גידול שקמו  בארץ בשנים האחרונות.
מנתונים שנאספו בחברת מרינה עולה, כי הישראלי צורך כיום בשנה פטריות  בשיעור של  1.6 קילו לנפש בממוצע, לעומת 3.2 קילו באירופה, ו-5 קילו ויותר ברוסיה, מדינה המשופעת בפטריות יער. בארה"ב נאמד היקף הצריכה בשיעור של 1.2-1.3 קילו לנפש בממוצע שנתי. סין היא המגדלת והמשווקת הגדולה בעולם בתחום הפטריות.
גל הטבעונות והמזון הבריא, שפוקד את העולם המפותח, מגדיל בקצב מואץ את הביקוש לפטריות מאכל. מגמה זאת לא פסחה גם על השוק הישראלי. "בשנים האחרונות – אומר סופר – אנחנו עדים לנהירה גוברת של הציבור לתחליפי בשר וכך אפשר למצוא על המדפים ובמקררים קציצות מפטריות, המבורגרים מפטריות ועוד. במקביל הולך ופוחת הביקוש לפטריות המשומרות". למגמה הזאת תורמים גם שפים, שמשלבים לאחרונה בתכניות הבישול בטלוויזיה את הפטריות, כמרכיב חשוב וטעים במאכלים שונים.
"גידול הפטריות – ממש הייטק"
בחברת מרינה נערכים לבאות והחברה מקימה עתה חוות חדשות לגידול פטריות, כדי לענות על הביקושים ההולכים וגדלים. בבתי הגידול שלה  ניתן לעקוב אחר תהליך הייצור והגידול של הפטריות.
 נבגי הפטריות מיובאים  מחו"ל מחברות המתמחות בתחום. את הנבגים מפזרים על מצעי גידול שמיוצרים באתר החברה. "המצעים הללו עשויים מקש חיטה, חומר הכולל חנקן אורגני, מים וסיד, שתורם להורדת החומציות במצע"- מסביר טומי גרינוולד, סמנכ"ל בכיר במרינה. השלב הבא בתהליך הוא שלב ההנבטה – דהיינו,  הכנת המצע לקליטת הנבטים, פיסטור מצע הגידול ופיזור הנבגים במצעים. תהליך זה מתקיים במפעל ההנבטה של החברה תחת מעקב מעבדתי צמוד, שנועד לוודא כי אכן מתקיימים  במצע כל הפרמטרים הדרושים לקליטת נבגי הפטריות.
לאחר סיום תהליך ההנבטה וקליטתם המוצלחת של נבגי הפטריות, מועבר המצע המונבט לחדרי גידול, שבהם מתרחש תהליך הגידול  עד להתהוות הפטרייה. הפטריות רגישות מאד והתהליך כולו מתנהל בחדרים  סטריליים עם תנאים אקלימיים ייחודיים, תחת מעקב ובקרה שוטפת, ממש הייטק. " כ-17 ימים חולפים מן היום שבו הוכנס המצע המונבט, ובחדרי הגידול הפטריות מתחילות לצוץ מן המצע"- כך מתאר טומי את השלב האחרון בתהליך הגידול של הפטריות.
במהלך השנים פותחו בעולם וגם בארץ טכנולוגיות חדישות לגידול פטריות והשאלה היא – האם ניתן כיום לשלוט על טעמה וגודלה של הפטרייה המתורבתת?  " על הטעם אין לנו שליטה, הוא מוכתב על ידי הזן שמיובא מחו"ל" – משיב טומי גרינוולד. " אשר לגודל הפטרייה, ככל שנשאיר אותה על מצע הגידול, כך היא תמשיך לגדול במהירות ובתוך יממה תכפיל את גודלה".  

"היהלום השחור" של עולם הפטריות

כמעט בכל סקירה על עולם הפטריות משתלב גם סיפורן של פטריות הכמהין, המכונות גם "היהלום השחור" או ה"זהב השחור" בשל צבען של הכמהין הגדלות במחוז פאריגור שבצרפת. אזורים נוספים  שבהם גדלות הכמהין הן באלבה שבאיטליה, שם גדלות הכמהין הלבנות וכן באזור מסוים בדרום ספרד. לכמהין הללו, שגדלות באזורים מוגדרים ומצומצמים למדי, יצאו מוניטין בכל רחבי העולם, בשל  הטעם והארומה הייחודית שלהן. הן חלומם הרטוב של שפים, בדרך כלל של מסעדות יוקרתיות ביותר, שמבקשים לתבל את המזון המוכן על ידם בכמהין הללו. גם המחירים בהתאם. בחודש דצמבר 2016  היה המחיר הסיטונאי של כמהין שחורות מאזור פאריגור 1100 יורו לקילו. מחירן של הפטריות הלבנות מאלבה שבאיטליה היה גבוה בהרבה – והוא נע בין 5000 ל-7000 יורו לקילו!
הכמהין הללו גדלות ביערות עצי אלון, בין שורשי העצים, ואיתורן נעשה באמצעות כלבים מאולפים, לעתים גם  בעזרת חזירות מיוחמות, שנמשכות לארומה שמדיפות הפטריות הללו, ארומה שדומה מאד לריחו של זכר חזיר.

כמהין מן הגליל

סיפורן של פטריות הכמהין השחורות הגדלות באירופה, משלהב את הדמיון של אנשי עסקים וחוקרים רבים בעולם כולו, לרבות ישראל.
במסגרת הניסיונות להגדיל את מגוון הפטריות בארץ, עלה בזמנו גם הרעיון  לנסות ולאקלם את הכמהין השחורות, שמקורן בחבל פאריגור ובחבל בורגונדי  בצרפת. הגליל והגולן נמצאו מתאימים לגידול הפטרייה, בשל  גובהם והאקלים ששורר בהם. פטריות הכמהין הן פטריות מיקורטיות, כאלה המקיימות קשר של שיתוף עם שורשי  עצים מהם הן מקבלות מזון. בתמורה הן מסייעות לעץ בקליטת מינרלים ומים.
"אנחנו ממשיכים למעשה עבודת מחקר שבה החלו לפני כ-25 שנים שני חוקרים ממכון וולקני – פרופ' עזרא שבי  ופרופ' יעקב פנקס  ז"ל. השניים  בחנו את הרעיון והניסויים החלו בחמש חלקות ברחבי הארץ"- מספר פרופ' עופר דנאי, חוקר ומנהל תחום פטריות במו"פ צפון - מיג"ל. לאחר כמה שנים של פעילות מחקרית הופסק המיזם הראשוני ומחמש החלקות נותרה רק חלקה אחת שטופחה במסירות ע"י יורם לוצטי מקיבוץ ברעם. מאז 2009 מניבה החלקה הזאת פטריות כמהין  שנמכרות בארץ. על פי מיטב המסורת- גם הכמהין שלנו אינן בדיוק מוצר עממי וקילו כמהין גליליות נמכרות באלפי שקלים. כמה אלפים – על כך לא  קיבלנו תשובה.

כלבים מאולפים וגם משגיח כשרות

בשנים האחרונות התחדשו הניסויים, ועל המיזם אחראי פרופ' עופר דנאי. במסגרת המחקרים המלווים את המיזם נבדקים: השיטות השונות להדבקת הכמהין והתאמתם לשורשים של מיני עצי אלון מקומיים, פיתוח ממשק השקיה, בחינת ההתאמה של אזורי גידול שונים ואפיון המזיקים בשיתוף עם דר' חיים ראובני.  
באירופה, משמשים עצי אלון כפונדקאים לכמהין השחורות והלבנות.  דנאי מציין, שעל מנת להבטיח הצלחת גידול חדש זה יש צורך להתאים לעצים את האקלים, הקרקע המתאימה, שיטות השקיה, שיטות עיבוד וכיוצא באלה. וכל זאת, כדי להגיע ככל האפשר לאיכות ולטעם של הכמהין האירופיות. עופר דנאי מודע לקשיים המלווים את המיזם, ועם זאת הוא מקווה שבשנים הקרובות יהיו לנו בארץ 2-3 מינים של פטריות כמהין, שיאפשרו רצף אספקה שנתי.
כמקובל באירופה, גם אצלנו איתור הכמהין נעשה בעזרת כלבים מאולפים, המיומנים בחשיפתן בין שורשי האלונים. הפטריות הנאספות עוברות מיון ובדיקה קפדנית ע"י משגיח כשרות, כדי שכל המגזרים יוכלו ליהנות מהן.
לצד מיזם הכמהין עוסק פרופ' דנאי, בשיתוף עם חוקרים מקק"ל, בפיתוח סוגים איכותיים נוספים של פטריות כובע מיקורטיות בארץ. "המטרה היא – מבהיר דנאי – לשלב את הפטריות האלה ביערות הקק"ל. הפטריות הללו אמורות לשפר את כושר ההישרדות של העצים, 'המארחים'.  בנוסף לכך, ניתן יהיה גם לשווק אותן למאכל בשוק המקומי".       

כמהין מן המדבר

פרופ' ירון  שטרית, מן המכונים לחקר המדבר בשדה בוקר, חוקר זה שנים רבות את עולם הפטריות. בעבר היה גם שותף בניסיונות לתרבת בגליל את פטריות הכמהין השחורות. בשנים האחרונות הוא מתמקד בחקר כמהין המדבר, פטריה מדברית הנפוצה באגן הים התיכון החל במרוקו, תוניס ואלג'יר וכלה במצרים, ישראל, ירדן, סוריה, עירק ואיראן. פטרייה זו נזכרת כבר בחרסים מן התקופה של הממלכה האמורית, וסוריה הייתה למרכז ששיווק פטריות לממלכה. לא מכבר נתגלה חרס, שבו מושל סוריה מתנצל על איכות הפטריות שאותן נאלץ לשלוח למלך...
 בארץ, נפוצה הפטרייה הזאת בעיקר במערב הנגב ובאזור יריחו. הבדואים נוהגים ללקט אותה  ולמוכרה לסוחרים בשוקי הארץ. מסתבר, שיוצאי המדינות שצויינו לעיל מכירים אותה היטב והיא משמשת לרבים מהם מרכיב חשוב בתבשיל בשר כבש, שמוכן לחג הפסח.  הביקוש עולה על ההיצע ומחיר קילו כמהין מדברית בשנות מחסור נע בין 300 ל-500 ₪.
מחיר לא זול, אך רחוק מרחק  גדול מן המחירים של הכמהין האירופיות. "מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין - מבהיר הפרופ' שטרית -  גם זו פטרייה טעימה עם ארומה משלה, פחות עוצמתית וחריפה מזו האירופית". הפרופסורים ורדה צור ונורית בז'רנו, מאוני. בן גוריון, עשו את המהלכים הראשונים בתרבות הכמהין ופיתחו שיטות לגידולן במעבדה. בשלב שני בדקו החוקרים כיצד  להדביק את  הפטרייה לצמח שמשון יושב, ש"מארח" אותה במדבר, בסימביוזה התורמת להישרדות שניהם. "בשלבים הבאים - מוסיף שטרית - ערכנו ניסויים בשיטות השתילה, כמויות המים וכיוצא באלה, ובסופו של יום הגענו ליבולים שהם כבר על סף הרווחיות".  הכמהין המדברי גדלים ליד שורשי הצמח המארח ואין צורך בכלבים מאולפים כדי לחשוף אותן. ברגע שהן בשלות ומנסות לצאת ממעבה האדמה, נראים סדקים בקרקע וזה הזמן לשלוף אותן משם. הכמהין הללו הן בעלות צורה סגלגלה, צבע קליפתן חום-לבן עד שחור והן מזכירות במקצת תפוח אדמה.
בחלקות הניסיוניות, הממוקמות ברמת הנגב, כבר הגיעו ליבולים של 12-13 קילו כמהין לדונם, ואם היבול ילך ויגדל, בהתאם לתחזיות החוקרים בתחנה עופר גיא וציון שמר, בתוך שנתיים אפשר יהיה  להציע לחקלאים להיכנס לתחום זה עם סיכוי של הצלחה. "ספק אם נוכל להתמודד עם הכמהין האירופיות - מסכם פרופ' שטרית - לכן העדפתי ללכת על פטרייה ייחודית שלנו, עם טעם וטקסטורה מתאימה, מוצר שהתייר מאירופה לא ימצא אצלו בבית".   
 
פטריות אקזוטיות מן הנגב

במושב קדש ברנע, השוכן בקרבת הגבול עם מצרים, פועל מזה כשנתיים בית גידול לפטריות אקזוטיות - שיטאקי וארינגי (מלך היער). זהו מיזם משפחתי שמנוהל על ידי בני הזוג הילה וטופז קפלן, שניהם בשנות ה-30. בעבר, הבעל עבד בענף המסורתי במושב- גידול עגבניות שרי. לפני כשלוש שנים החליטו השניים לקחת סיכון ולהיכנס לענף חדש וכך הגיעו לפטריות האקזוטיות. תחום שאותו לא הכירו ונאלצו ללמוד מן ההתחלה. גם כיום, כאשר הפטריות נתקפות במחלה כלשהי, הם מתייעצים עם חוקר ידוע בחו"ל, בהיעדר מדריכים מקומיים שיכולים לתת להם הדרכה מפורטת בנושא.
את המימון הראשוני קבלו ממו"פ רמת הנגב ומקרן בונהטרה, שתומכת במיזמים חקלאיים בנגב, אך  רוב ההשקעות היו ממקורות עצמיים של משפחת קפלן. הילה, המשמשת כאשת השיווק, אינה מסתירה את החששות שליוו את כניסתם לשוק לפני כשנתיים  - "חששנו כמובן מפני המפגש הראשון עם ציבור הלקוחות, שעד אז הורגל לפטריות מיובאות מן המזרח הרחוק".
ההתחלה הייתה ברגל שמאל – החברה הישראלית שהבטיחה לספק מצעים מונבטים נסגרה בתוך זמן קצר, והם נאלצו לשנות מסלול  ולייבא בעצמם מצעים מחו"ל.
עתה החל שלב השיווק, כאשר במהלכו נדרשו השניים להסביר ללקוחות בכוח מה הם ההבדלים בין הפטריות שלהם, שהן גם אורגניות לבין הפטריות המיובאות. "דומה שהצלחנו בכך – אומרת הילה. "לאחר כשנתיים הלקוחות מעדיפים את הפטריות הטריות שלנו בשל טעמן השונה והמרקם שלהן". את רוב התוצרת  הם משווקים ישירות ללקוחות, וגם את מסע השיווק בין רשתות שיווק הם עושים בעצמם.
במהלך השנתיים שהם בשוק, ידע המיזם עליות ומורדות, אך בני הזוג קפלן אינם מרימים ידיים. "אמנם אנחנו עדיין לא נמצאים במקום שרצינו להיות בו- מודה הילה - אבל אנו מתקדמים משנה לשנה וגם הצרכן הישראלי כבר נותן בנו אמון

 

הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים