הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
  כשר, אבל מסריח

המונופול של הרבנות הראשית בתחום הפיקוח על הכשרות, יצר בשטח לא אחת תמונה חמורה ועגומה; משגיחי כשרות חסרי הסמכה, ניגוד עניינים בין המשגיח לעסק, גובה תשלומים לא קבוע, השגחה לא תמיד תקינה ובכלל - כשרות שהפכה לתעשיית כסף ענקית, המגלגלת מיליארדי שקלים בשנה. עתה ממתינים לראות אם תיושם הרפורמה החדשה שעליה הכריזה הרבנות, ומה תהיה משמעותה לענף המזון הישראלי. תחקיר.
 
חיים פלטנר


"שירת הים", מערכת של מצלמות אלקטרוניות לפיקוח מרחוק, מככבת במסגרת הרפורמה שגיבשה לאחרונה הרבנות בתחום הפיקוח על  הכשרות בארץ. רפורמה, שבעזרתה היא מקווה לשמר את כוחה ומעמדה ולהתמודד עם הכוחות המערערים על המונופול שלה בעולם הכשרות. ברבנות מגדירים את הרפורמה כ"מהפך היסטורי", הצהרה שמתקבלת בספקנות רבה בקרב חוגים שונים וגם בתוך הממסד הרבני.
ההודעה על הרפורמה הצפויה, משולה לתרופה מקדימה למכה. היא התפרסמה זמן קצר לפני פרסומו של דו"ח מבקר המדינה, שחזר ומנה שורה ארוכה של כשלים חמורים במערך הפיקוח על הכשרות, כשלים שצוינו כבר בדו"חות קודמים.
לפני שנפרט את  הרפורמה המוצעת, נציג את עיקרי דו"ח הביקורת של המבקר, שבדק כמה מועצות דתיות ובראשן ירושלים. כאן הממצאים היו חמורים "עד כדי חשש להטעיה של בתי העסק והציבור הסומכים ידם על כשרות המזון".

כשני שלישים  מן המשגיחים חסרי הסמכה
מבדיקת המבקר ב-7 מועצות דתיות עולה תמונה עגומה ומדאיגה, באשר לאיכות הפיקוח על הכשרות בישובים רבים. המדובר במספרם של משגיחי הכשרות בעלי תעודות הסמכה של הרבנות. בירושלים רק ל-17% מן המשגיחים הייתה תעודת הסמכה, ברחובות ל- 25% ובנתניה רק ל-10%! בתל אביב ובאשדוד בהתאמה המצב טוב בהרבה – 58% ו-64%. הנתון הארצי מצביע על כך שרק ל- 35% מן המשגיחים יש תעודת הסמכה. לא רק שרבים מן המשגיחים חסרי הסמכה, חלקם אף דיווחו על עבודה רצופה של 20-24 שעות ביממה.  בדו"ח על ירושלים המבקר מתריע גם על מתן היתרים בעל פה ובסיטונאות לעבודה נוספת של עובדי המועצה, ללא אבחנה וללא היתר מפורש.
תופעה חמורה שעליה התריע גם בית המשפט העליון הם יחסי עובד ומעביד שנוצרו בין המשגיחים לבעלי העסקים, שעליהם הם אמורים להשגיח, והם גם שמשלמים את שכרם. כאן נוצר ניגוד עניינים ברור. מצד אחד המשגיח  על הכשרות נדרש לעתים לפסול סחורה, או מזון לא ראויים ובכך לגרום הפסדים כלכליים לבעל העסק. מצד שני, מדובר במעסיק של המשגיח, שבו תלויה פרנסתו. מצב זה, אומר המבקר, עלול להשפיע על שיקול דעתם של המשגיחים ולפגוע במוטיבציה שלהם לדווח על תקלות. גם בית המשפט העליון נדרש לסוגיה ותבע  לבטל את המציאות הזאת.

ההשגחה - באמצעות מצלמות אלקטרוניות
המענה לכך בא לידי ביטוי ברפורמה שגיבשה מועצת הרבנות. מעתה, בעל העסק ישלם אגרה קבועה ישירות למועצה. עובדים בעסק, שומרי מסורת, ימונו כ"נאמני כשרות", אשר יבצעו פעולות נחוצות כמו

הרב אהרון ליבוביץ

הרב דוד לאו

יהונתן ודעי בפתח המסעדה

יוחאי נאמן מנכל מעדני יחיעם

הרב דוד סתו
ברירת אורז, הפרדת ביצים, ניפוי קמח וכדומה. פעילותם תפוקח מרחוק, באמצעות מצלמות, על ידי בקרי כשרות, שיקבלו את שכרם ישירות  מן המועצה הדתית. בקרי ומפקחי כשרות אזוריים יסיירו מדי פעם בעסקים שבפיקוח המועצה הדתית. ההסדר הזה  אמור לחסוך מן העסקים הקטנים את העסקתו של משגיח כשרות צמוד ואולי גם יביא לשיפור ביחסים  בין המשגיחים והמפקחים לבין בעלי העסקים, שלא פעם שבעו מרורים מנציגי הרבנות.
 
"לבלוע את הגלולה ולשתוק"
ועל כך יכול להעיד יהונתן ועדי, בעל המסעדה קרוסלה (כ-30 מקומות) בירושלים. "הכול התחיל במו"מ משפיל ובוטה בפתח המסעדה  עם המפקח מטעם המועצה הדתית בקשר לתעריף החודשי שלי - מספר יהונתן - זה היה ממש משפיל, אבל הבנתי שכדי לקבל תעודת כשרות אני מוכרח לבלוע את הגלולה ולשתוק". תחילה נדרש לשלם 1,000 שקלים בחודש ולבסוף התפשר על 600 שקלים וזאת בנוסף לתשלום  אגרה שנתית למועצה הדתית, בשיעור דומה.
לאחר שכבר קיבל את התעודה וביקש לשלם למשגיח את שכרו, הלה סירב  לתת קבלה או חשבונית. "ובכלל, הפיקוח שלו הסתכם בביקור אחד או שניים בשבוע במסעדה, ביקור בן 3 דקות לערך, כאשר רכבו חונה ממול, במקום אסור, מה  שגרם לו למהר עוד יותר".  בקשתו לקבל חשבונית מן המשגיח נענתה באיום לשלול ממנו את תעודת הכשרות. ולכך נוספו גם ביקורים מעת לעת של המפקח מטעם המועצה הדתית, ביקורים שהתאפיינו  בהתנהגות בוטה ואיומים על העובדים. "כאן כבר נגדשה הסאה - אומר יהונתן - והחלטתי להחזיר לרבנות את תעודת הכשרות ולנתק את קשרי עמה".

השופט רובינשטין: " נושא הכשרות הפך לתעשיית כסף ענקית"
החלה אז התארגנות של בעלי מסעדות נוספים, שהחליטו להמשיך ולפרסם כי העסק שלהם כשר, אך לא בהשגחת הרבנות. הקנסות לא איחרו להגיע ויונתן יחד עם גורמים נוספים עתרו לבג"צ ובקשו להתיר להם לציין בבית העסק שלהם כי המקום כשר. העתירה נדחתה, בג"צ השאיר על כנו את המונופול של הרבנות הראשית בתחום הפיקוח על הכשרות, אם כי התנה זאת בכמה תיקונים, שנועדו לבטל את ניגוד האינטרסים שמקורם ביחסי עובד/מעביד שצוינו לעיל ואשר נכללו כבר ברפורמה של הרבנות. החלטת השופטים לוותה בביקורת על המתרחש בתחום זה ועל עלויות הכשרות המתגלגלות על הצרכן. בהקשר לכך אמר אז השופט אליקים רובינשטין - "ניתן רק להביע צער שנושא שמשמעו מתן ביטחון הוגן בכשרות הפך לתעשיית כסף ענקית, וכמעט אין פוצה פה ומצפצף".

"השגחה פרטית"- בלי אף מילה על כשרות או השגחה
בעקבות החלטת בג"צ החליט יהונתן להצטרף לארגון "השגחה פרטית", שמספק משגיחים ומשגיחות מוסמכים. הארגון הוקם על ידי הרב אהרון ליבוביץ, ראש ישיבת "סולם יעקב" ונציג סיעת "ירושלמים" בעירית ירושלים. כמתחייב מפסיקת בג"צ, בתעודה שמקבלים  העסקים מן הארגון,  לא מופיעה שום מילה הקשורה לכשרות ולהשגחה, ורק  המילים "ברית מהימנות", מעטרות את התעודה. נוספים לכך כמה משפטים שבהם מביע בעל התעודה את אמונו ברב ליבוביץ. שום שלט או פרסום הכולל את המלים כשר או השגחה אינו מוצב בפרהסיה, אם כי לבעלי העסק מותר לפרט בעל פה באוזני האורחים מהי מהות הכשרות במקום.
הרב ליבוביץ הקים את הארגון  לאחר שנקעה נפשו מהתנהגותן של המועצות הדתיות בכל הנוגע לפיקוח על הכשרות. " כמו כל מונופול, הרבנות הראשית מיטיבה בראש  וראשונה עם המחזיקים במונופול"- אומר הרב ליבוביץ. "אין כאן תחרות, השרות לקוי ונפגעת רמת שמירת הכשרות.  יש להם נכס כלכלי ממדרגה ראשונה, מכונה לאספקת ג'ובים, ועל כך לא מוותרים בקלות". למותר לציין כי מהלכיו של הרב מעוררים כעס רב בממסד הרבני ולא פעם מאשימים אותו כי כלל איננו רב. ב"השגחה פרטית" חברים כיום 36 עסקים בירושלים ובישובים נוספים ולאחרונה הצטרפו לארגון 2 בתי מלון.

להתנתקות יש מחיר
גם יהונתן משלם מחיר בגין ההתנתקות  מן הרבנות. "אני מודה - הוא אומר- כי ביטול תעודת הכשרות של הרבנות גרם ל'קרוסלה' הפסדים גדולים ואובדן לקוחות, אבל עם הזמן הצטרפו לקוחות חדשים מתוך הזדהות עם המאבק שניהלתי ועדיין מנהל כנגד המונופול הדורסני של אנשי הרבנות". כיום הוא משלם לארגון "השגחה פרטית" 420 ₪ לחודש, תמורת השגחה שמבוצעת על ידי אביבית רביע, משגיחה מוסמכת. אביבית מגיעה ל"קרוסלה" 3 פעמים בשבוע, לפרקי זמן ממושכים. במסגרת תפקידה היא עוסקת  בשטיפת עלים, ברירת אורז  וניפוי קמח ובשעת הדחק אף מסייעת ביזמתה לעובדי המטבח בעבודה השוטפת.
מעטים האנשים במגזר העסקי שמוכנים לצאת למאבקים כאלה, כיוון שהדבר עלול להם ביוקר רב, לעתים עד כדי משבר חמור לעסק שברשותם.  פניות של מזון+ לאנשי עסקים להתראיין בנושא, גם ללא ציטוט וייחוס, נענו בדרך כלל בשלילה. אנשים מתרחקים מכך כמפני אש.

הרב סתיו - "המערכת זקוקה לניעור"
הרב ליבוביץ אינו בודד במאבקו כנגד המונופול של הרבנות הראשית. לביקורת מצטרף גם הרב  דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר. " נעשה בתחום הכשרות את מה שעשינו בשוק הנישואין, אותו פתחנו לתחרות" – אומר הרב סתיו. "בעקבות המהלך הזה התחולל שיפור דרמטי בשרות שהרבנות נותנת לציבור". לפי שעה השהה הרב סתיו את מהלכיו, עד להחלטה  של בג"צ בערעור נוסף שהוגש בנושא הכשרות. בכל מקרה, אין בדעתו לפעול בניגוד לחוק. עם זאת, הוא נחוש בדעתו שיש לפרק את המונופול של הרבנות בתחום הכשרות.
"אנו נערכים - אומר הרב סתיו -  ליום שבו ייפתח שוק הכשרות לתחרות ותאגידי כשרות יוכלו להעניק כשרות תחת רגולציה של הרבנות הראשית. תחרות היא נשמת אפה של כלכלה וחברה בריאה". ביטול יחסי עוסק ומעסיק בתחום הפיקוח על הכשרות, הוא לדעתו מהלך חיובי המתחייב מפסיקת בית המשפט. אשר לשאר הסעיפים ברפורמה המוצעת על ידי הרבנות, לדעתו אין בהם  כדי לשפר את מצב המערכת. "הפתרון המוצע - מדגיש הרב סתיו - מנציח את המונופול, מנציח את הפוליטיזציה של המערכת ואני מאמין שחלק גדול מן ההמלצות לא ייושמו. זה יפרק את מערך הכשרות לגמרי". לדידו, הרעיון לסמוך על מצלמות אלקטרוניות הוא רעיון הזוי "אין לו שום ידיים ורגליים, הוא לא יחזיק מעמד ומי שדורש מזון כשר לא יסמוך על כשרות כזאת". גם כיום, מוסיף הרב,  מרבית המשגיחים ורבני הערים לא אוכלים מזון שהם עצמם חתומים על הכשרות שלו. "רובם אוכלים מזון שכשרותו  מפוקחת על ידי הבד"צים השונים  כמו בד"צ העדה החרדית, בד"ץ הרב לנדא, בית יוסף ואחרים. זו סיבה מספקת לכך שהמערכת הזאת נזקקת לניעור".

4 גורמים מפקחים על הכשרות
ב. בעל מפעל בינוני במרכז הארץ, ניאות לחשוף בפני כותב שורות אלה  את מערך הפיקוח על הכשרות במפעלו. מהלך שתעשיינים בדרך כלל נמנעים ממנו.  במפעל שלו פועלים 4 גורמים: הרבנות הראשית, שאישורה מתחייב בכל מקרה; בד"צ העדה החרדית בירושלים, שהפיקוח שלה מקובל על הציבור החרדי ואין מפעל רציני בארץ שאין לו את הכשרות המהודרת הזאת. בנוסף, נמצא המפעל שבו ביקרנו תחת השגחת ה- Orthodox Union   O.U, הכשר שמתאים לארצות הברית ודרוש למפעל המייצא  את תוצרתו. ההכשר הרביעי ניתן למפעל על ידי בד"צ בית יוסף, מיסודו של הרב עובדיה יוסף. לדעת ב. נציגי העדה החרדית הם  המקצוענים וגם הרציניים ביותר מקרב המשגיחים שנשלחים אליו. השאר חובבנים למדי.
4 הגופים שמעניקים הכשר מתחרים ביניהם ולעתים קרובות כל שחקן בשטח רוצה להראות,  כי הוא מחמיר יותר ומכאן שההכשר שלו ראוי יותר. כתוצאה מכך עולה גם רף הדרישות מן המפעל, ועוד לא לקחנו בחשבון 6 עובדים, שומרי מסורת, הנושאים בתואר נאמני כשרות. על פי ההלכה תפקידם להכניס את חומרי הגלם לתנורים ולהדליק אותם. אמנם הם עובדים לכל דבר, אך למעשה רוב הזמן הם מתבטלים. "אני מפעל בסדר גודל בינוני - אומר ב.- תאר לכך כמה עובדים כאלה נמצאים במפעלי המזון הגדולים". עלות הפיקוח על הכשרות במפעל של ב. נאמדת ברבבות שקלים בחודש.

"הר של כסף במפעלים"
"העולם החרדי - מוסיף ב. - גילה בשנים האחרונות  בעולם הכשרות הר של כסף. התעשייה ובסופו של דבר גם הציבור –נדרשים לשלם את המחיר". עלות הכשרות במפעל- רבבות שקלים בחודש. כתעשיין הוא נדרש להשלים עם המציאות הזאת. ברור לו שללא  כשרות מהודרת יתקשה למכור את מוצריו בשוק החרדי ולא רק לו. תעשיית המזון הישראלית גילתה זה מכבר שהציבור החרדי הוא ציבור נאמן, שמעדיף בדרך כלל, מטעמי כשרות, מוצרים מתוצרת הארץ. "אמנם השוק החרדי מונה רק כ-20% מכלל האוכלוסייה, אך היקף הקניות שלו גדול יחסית בהרבה מן הציבור החילוני, שמרבה גם לאכול מחוץ לבית. "למעשה - מבהיר ב.- אפשר לומר שהציבור החרדי צורך כ-40% ממוצרי תעשיית המזון שלנו, ומכאן אפשר להבין מדוע התעשיינים מחזרים אחרי הציבור החרדי וגם נזהרים מכל עימות גלוי או סמוי עמו".

"מעדני יחיעם"- הכשרות הונהגה משיקולים כלכליים
יוחאי נאמן, מנכ"ל "מעדני יחיעם", שבצפון הארץ, רואה את הדברים באור שונה במקצת. על הכשרות במפעל מפקחת מחלקת כשרות שהוקמה  במטה אשר, שפועלת מטעם הרבנות הראשית. מדבריו מצטיירת תמונה  נינוחה יותר מזו שתוארה קודם. האם העובדה שהמפעל שוכן בפריפריה, תורמת לכך, או שהדברים נובעים מאישיותם ואופיים של הרבנים בשטח?
יוחאי מדגיש, כי קיבוץ יחיעם, קיבוץ של השומר הצעיר, התחבט בזמנו אם להקים מפעל כשר. בסופו של דבר הוחלט בחיוב "בראש וראשונה משיקולים כלכליים". לצד הכשרות של הרבנות הראשית, שהיא בגדר חובה, מעדני יחיעם מייצר מוצרים בכשרויות מהודרות נוספות – כשרות בית יוסף וכשרות הרב באבד, במשולב עם OU. מוצרים אלה מיועדים לארה"ב  ולאירופה.
אשר לתביעה לפרק את המונופול של הרבנות הראשית בתחום הכשרות – מנכ"ל מעדני יחיעם סבור כי לא מדובר כאן במונופול, כיוון שבתחום ממילא פועלות כבר כשרויות מהדרין נוספות, שנותנות מענה לדרישת הציבור. "כבר נוכחנו בעבר- אומר יוחאי נאמן - שהפרטה לא תמיד הייתה טובה יותר מבחינת העלות לעסק והתועלת למשתמש". הוא נמנע מפירוט עלויות הכשרות למפעל, אך מציין כי בשיקולי עלות/תועלת  העלויות הללו כדאיות.
 
"7-10 רבנים באוויר מדי שבוע"
י. הוא יבואן גדול בענף המזון, שעלות הפיקוח על הכשרות של מוצריו, מסתכמת במיליוני שקלים בשנה. "הרבנות בארץ אינה  מכירה בהכשרים שנותנים רבנים בחו"ל, ידועים ככל שיהיו, מה גם שהעדה החרדית לא מסתפקת בהכשר של הרבנות הראשית".
במציאות הזאת הוא נדרש לשגר לחו"ל רבנים, בכל ימות השנה. "בכל שבוע יש לי באוויר 7 עד 10 רבנים, כך שלצד חברת היבוא אני מחזיק בחברת תיירות " - הוא אומר בבדיחות הדעת. בסופו של דבר העלויות הכרוכות בכך מתגלגלות  אל הצרכן הישראלי. להערכתו, העלות הנוספת  נעה בין 5% ל-30% ויותר, תלוי במוצר. במוצרי חלב, כמו גבינות מיובאות, נדרשים רבנים להיות נוכחים בעת חליבת הפרות או הכבשים, וגם בתהליך הייצור והאריזה, מה שמגדיל את העלויות.

לשום גורם אין נתונים מלאים
כמה עולה לנו, תושבי ישראל, הכשרות של מוצרי המזון שאנו אוכלים? התשובה היא - את מי שואלים.  הדו"ח האחרון שהוכן ב-2015 עבור משרד האוצר, נקב בסכום של 2.8 מיליארד ₪ בשנה, כ-3% מהיקף מכירות המזון במשק הישראלי. הרבנות הראשית חלקה על נתונים שונים בדו"ח וכיום ברור לכל כי העלות גדולה יותר, לאחר פתיחת שערי היבוא לכמויות גדולות של בשר.
אם כך, מהם הנתונים המעודכנים? יש המעריכים כי העלות כיום נעה בין 3 ל-4 מיליארד שקלים, אולם גם זה בגדר השערה בלבד.  מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש להכין נתונים מפורטים בנושא, לקראת ישיבת ועדת הכלכלה בינואר השנה. כבר בפתח הישיבה הודיעו  נציגי המרכז, כי אין בידם די נתונים אודות העלויות הישירות והעקיפות של מערך הכשרות בארץ. התברר להם,  שלכל הגורמים הקשורים לנושא - המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית ומשרד האוצר, לאף אחד מהם אין נתונים מפורטים ומסודרים. מכאן, שקשה להעריך כמה עולה לנו הכשרות בתחום המזון.

האוצר- הפתרון הוא הפרטה שתגדיל את התחרות
בעקבות גיבוש הרפורמה, נועד הרב הראשי דוד לאו עם שר האוצר משה כחלון ועדכן אותו בפרטי הרפורמה. הוא גם הביע את תקוותו כי האוצר ימצא מקור תקציבי להקמת המערכות האלקטרוניות שיוצבו בבתי העסק כתחליף למשגיחים, מהלך שאמור גם להקטין את עלויות העסקים הללו. באוצר טרם מצאו את המקור התקציבי לכך ובמשרד אין מסתירים את מורת הרוח מכך שבוועדה שהכינה את הרפורמה לא שותפו נציגי האוצר, משמע- "אנחנו לא חתומים ולא שותפים בכל מה שקשור לתקצוב והעסקה ישירה". החשש באוצר הוא, כי הרעיון להעסיק את המשגיחים כמספקי  שירות, פרי לאנסרים, לא יתממש  ו-3850 המשגיחים יהפכו בסופו של דבר לעובדי המועצות הדתיות, משמע עובדי מדינה לכל דבר. וזאת, מבלי שהרפורמה תוביל  להתייעלות של ממש. זה משהו שפקידי האוצר אינם יכולים לחיות אתו.
באוצר מעדיפים ללכת לפתרון שכבר צוין לעיל- הפרטת מערך הפיקוח על הכשרות,  כאשר הרבנות משמשת כרגולטור וכל מי שירצה להקים תאגיד כשרות, יפעל על פי הסטנדרטים שלה.  באוצר רוצים לראות תחרות בין הרבנים, משהו שיתרום לייעול המערכת וגם  יוזיל את עלויות הכשרות ומחירי המוצרים לצרכן. משמע, ביטול המונופול של הרבנות הראשית והמועצות הדתיות בכל הנוגע לפיקוח היום יומי על הכשרות.

האם הרפורמה תמומש?
ברבנות הראשית דוחים את הרעיון הזה מכל וכל וראשיה איתנים בדעתם לממש את הרפורמה שלהם, אשר כוללת גם הנהגת נהלי כשרות אחידים בכל רחבי הארץ והפחתה ניכרת במספר המשגיחים. רפורמה שביצועה עלול להיתקל גם בקשיים מבית – מכל אותם גורמים שנהנים מן המצב הנוכחי. השאלה היא, אם אכן הרפורמה הזאת, שמלווה בהבטחות רבות, אכן תמומש? ניסיון העבר מלמד שהבטחות לתיקון המערכת לא מומשו, וזכורה עוד מסיבת העיתונאים מלפני 3 שנים, שבמהלכה הכריזו שר הכלכלה והדתות דאז נפתלי בנט וסגנו אלי בן דהן, במעמד הרב  הראשי דוד לאו – על רפורמה מעמיקה במערך הכשרות. נדרשו עוד 3 שנים, החלטות של בית המשפט העליון ודו"חות קשים של מבקר המדינה בהווה ובעבר, לצד ביקורת ציבורית,  כדי שהרבנות תצא עם הרפורמה הנוכחית. האם הפעם תעמוד הרבנות הראשית בדיבורה?
דובר הרבנות הראשית קובי אלתר אומר, כי הפעם זה רציני. לדבריו, בעבר דנו בנושא ועדות שהוקמו על ידי גופים שונים. הפעם, המתווה החדש גובש על ידי מועצת הרבנות הראשית, בהנחייתו ובראשותו של הרב הראשי דוד לאו, והוא נחוש לבצע את הרפורמה במערך הכשרות.
ועל כך כבר נאמר- אשרי המאמין.



הרשם חינם לקבלת עדכונים!
דואר אלקטרוני *
שם פרטי *
שם משפחה
תפקיד/מקצוע *

Go Back  Print  Send Page
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים