הרשם לקבלת עדכונים
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
תפקיד/מקצוע

   
Wine Israel
מחירים לנוחותך




קייטרינג

אינדקס חברות קייטרינג:
קראו ביקורות, וערכו
השוואת מחירים

www.cateringo.co.il

 
קטלוגים דיגיטליים

 
מחדל: רעבים בישראל
 
6/4/16
שירות מזון+ 



נתון: ישראל היא מדינה שבה 18.8% מן המשפחות חיות בעוני | התוצאה: כמעט כל  משפחה חמישית  מוגדרת כמשפחה ענייה | המציאות: מאות אלפי ילדים ומבוגרים סובלים מהעדר ביטחון תזונתי | המחדל: הממשלה עדיין לא קבעה מדיניות לטיפול בנושא | השערורייה: המדינה מתנערת מן הנושא, מפקירה את האוכלוסיות החלשות ומשאירה את העשייה בידי העמותות והמתנדבים | התגובה: משרד הרווחה משתדל, אך לא מצליח בכוחותיו לשנות את המציאות | מזון+ בתחקיר מיוחד.
 

 חיים פלטנר

חג הפסח מתקשר  אצלנו בדרך כלל  עם מפגש משפחתי, חופשה מהנה עם בני המשפחה, טיולים בחיק הטבע או בחו"ל. לכל החוויות המהנות הללו, מתווספת דרך קבע חוויה  פחות משמחת, עצובה, יש אומרים גם מבישה  – התורים המשתרכים ערב החג ליד תחנות לחלוקת מזון עבור משפחות ובודדים, שידם אינה משגת לחגוג את החג כהלכתו, ולמעשה מתקשים בכל ימות  השנה  לרכוש מזון במידה סבירה להם ולילדיהם.
ישראל היא מדינה שבה 18.8% מן המשפחות חיות בעוני. כמעט כל  משפחה חמישית  מוגדרת כמשפחה עניה, ומספרן של אלה, על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי האחרון לשנת 2014  מגיע לכדי  445,000. מספרם של הילדים החיים במשפחות עניות - 776,500, משמע, קרוב לשליש מילדי ישראל חיים בעוני. המספר הכולל של נפשות שחיו בישראל  בעוני בשנת 2014  היה 1,709,300. היקף העוני אצלנו הוא  פי 1.7 מן הממוצע במדינות המפותחות מדינות ה-OECD ובמדדי אי השוויון אנו מככבים במקום גבוה, הישג מפוקפק שהיינו מוותרים עליו בשמחה. ולסיכום נצטט את הקביעה הבאה בדו"ח המוסד לביטוח לאומי –  העניים ב-2014   נהיו עניים יותר.
אחד המאפיינים הקשים ביותר של עוני הוא אי-ביטחון תזונתי (להלן - אב"ת), שפירושו  היעדר האפשרות לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם. אב"ת אמנם אינו נחשב כמסכן חיים, אך הוא עלול להשפיע לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית של הסובלים ממנו, ובכלל זה פגיעה בתפקוד היומיומי וביכולות קוגניטיביות וחברתיות, ובייחוד פגיעה במניעת מחלות כרוניות ובטיפול בהן. אב"ת תורם להנצחת מעגל העוני - לילדים שגדלים במשפחות שסובלות מאב"ת סיכוי קטן יותר להגיע להישגים בלימודים ולהצליח לפרוץ את מעגל העוני. אחד המאפיינים הקשים ביותר של עוני הוא אי ביטחון תזונתי (המקור- דו"ח מבקר המדינה על המועצה הארצית לביטחון תזונתי, 2013).

מועצה עלומה  - המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

זה הרגע להציג בפני ציבור הקוראים את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי - גוף עלום, שספק אם מרבית הקוראים, אם לא כולם, שמעו עליה אי פעם, ולא בכדי. המועצה הוקמה בשנת 2011 בעקבות חוק של הכנסת והיא אמורה לייעץ לממשלה ולהגיש לה תכניות להבטחת הביטחון התזונתי של תושבי ישראל.  על המועצה אחראי שר הרווחה. בשנת 2013, שנתיים לאחר הקמתה,  בדק מבקר המדינה את פעולות המועצה וקבע כי הממשלה עדיין לא קבעה מדיניות לטיפול בנושא הביטחון התזונתי, וגם לא קבעה תקציבים ומקורות לטיפול בנושא.  המבקר קבע כי על המדינה לקדם את נושא הביטחון תזונתי ואל לה לסמוך רק על נדיבותו של המגזר השלישי, קרי העמותות השונות, העוסקות בחלוקת מזון.
דומה, שמאז 2013  לא השתנה הרבה. המועצה לא תוקצבה עד היום  ובינתיים גם פג תוקף המינויים של חבריה. על אף כל זאת, הספיקה המועצה, בראשות הפרופ' דב צ'רניחובסקי, לגבש תכנית למיזם לאומי בתחום הביטחון התזונתי. הוצגה בה תכנית מפורטת לסדרי חלוקת מזון לאוכלוסייה עניה, דרכי הבקרה והפיקוח על חלוקת המזון, שיתוף הפעולה בין  המדינה לעמותות המזון, מי יהיה זכאי לקבלת סיוע, כיצד יינתן הסיוע – בחבילות מזון שיימסרו  ישירות או באמצעות תלושי מזון, איזה מערך לוגיסטי יטפל בנושא האספקה וכיוצא באלה. אגב, אחד הרעיונות שהועלו  באשר לחלוקת המזון,  היה מתן כרטיסי אשראי מוגבלים לנזקקים, שעמם יוכלו לרכוש מדי חודש  שורה של מוצרים הדרושים לכלכלת המשפחה. הסדר כזה כבר קיים  במדינות שונות במערב. כך נחסכת מן הנתמכים התופעה המבישה - הצורך להזדקק מדי חודש לחסדי העמותות השונות.

התכנית נותרה במגירה

לצד סוגיית המחסור במזון, התייחסה הועדה גם לנושא סלי המזון שיותאמו לאוכלוסיות שונות דוגמת ילדים וקשישים. "ביטחון תזונתי – מבהיר הפרופ'  צ'רניחובסקי - אינו מסתפק רק במחסור במזון, אלא מתייחס גם למחסור במזון איכותי". התכנית למיזם התזונתי הוגשה לשר הרווחה והשירותים החברתיים  בינואר 2014, אירוע שהיה אמור לבשר לעניי ישראל, כי הממשלה סוף סוף תופשת  מנהיגות ותוביל מעתה תכנית לאומית לביטחון תזונתי, תחום שבו פעלו כמעט אך ורק העמותות לחלוקת המזון.
אלא שתקווה זו הייתה מוקדמת מדי. זה שנתיים שהתכנית  מונחת במגירה כאבן שאין לה הופכין והממשלה עדיין לא מצאה לנכון לדון בה. "בתחום הזה אנו רואים פעילות ספוראדית מצד הממשלה - אומר הפרופ' צ'רניחובסקי - פה ושם יש כסף קטן שמגיע לעמותות מן הממשלה. יש פעילות לא מוסדרת, לא מתואמת, ואת זה אנו רוצים למנוע". בתשובה לכמה שאלות שהפנינו בנושא למשרד הרווחה והשירותים  החברתיים, נמסר לנו שהשר חיים כץ  אישר לקראת חג הפסח סכום של 18 מיליון ₪ שיוקצה למימון מזון שיחולק  באמצעות 77 עמותות לנזקקים ומדובר  בכ-503 אלף משפחות.  "הסכום שיוותר לכל משפחה הוא  לעג לרש"  – אומר ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון הגג "לתת", שבו שותפות 180 עמותות מזון בכל רחבי הארץ. "הפוליטיקאים שוב חוזרים על אותה טעות ומגרדים לקראת החגים פעם 5 מיליון, פעם 15 מיליון והפעם 18 מיליון. ומה יהיה לאחר החג, הרי המשפחות הללו זקוקות לסיוע של 500 ₪ בחודש. בנושא הביטחון התזונתי דרושה תכנית מסודרת, קבועה ולטווח ארוך". עיקר הנטל נותר לפי שעה על גבן של עמותות המזון השונות.

"אנו מכבי שריפות"

ערן אינו מסתיר את רוגזו על התנהגותה של הממשלה בפרשה זאת. "רשת ביטחון תזונתית לשכבות הנזקקות הוא נושא ליבה של המדינה. עמותות המזון צריכות רק להוות רשת ביטחון משלימה" -  הוא מוסיף. "למעשה, המדינה מתנערת מן הנושא הזה, מפקירה את האוכלוסיות החלשות ומשאירה את העשייה בידי העמותות והחברה האזרחית".  גם משה כהן, מנכ"ל עמותת חסדי נעמי, אחת העמותות הגדולות, מתרעם על המציאות הנוכחית.  "הפתרון צריך לבוא מלמעלה – אומר כהן – אני מגדיר את עצמנו מכבי שריפות, כרגע יש שריפה  שמשתוללת ואני מנסה לכבותה. תעזרו לי לכבותה, המצב הולך ומידרדר". (תגובת משרד הרווחה בהמשך).
וינטרוב מצפה מן הממשלה להפעיל תכנית רב שנתית,  שתתבסס על המיזם שהתוותה המועצה הלאומית  לביטחון תזונתי. הנושא הרגולטורי והמימוני בתחום הביטחון התזונתי יהיה בידי והממשלה,  וזו תסתייע  בעמותות הפועלות בשטח, דגם שהונהג כבר במדינות שונות במערב.

כמחצית מן המשפחות החרדיות והערביות- עניות

וכאשר המדינה משאירה את השטח לעמותות, ומעבירה להן כסף קטן  "לא בסדר גודל  שהממשלה יכולה להתהדר בו"- כדברי פרופ' צ'רניחובסקי, העמותות נותרות הגורם הדומיננטי בכל מה שקשור לסיוע בתחום המזון לשכבות העניות בישראל.
בנתונים הסטטיסטיים אודות העוני בישראל, בולטות שלוש קבוצות – האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית וציבור הקשישים. אצל החרדים  54% מן המשפחות הוגדרו כעניות. לאחרונה, עם הצטרפותם  של יותר גברים חרדים למעגל העבודה, יתכן שהנתונים האלה ישתנו לטובה. גם החזרת קצבאות הילדים, העלאת שכר המינימום והגדלת  מספר הזכאים למס הכנסה שלילי, עשויים לתרום להקטנת מספר המשפחות העניות, ולא רק במגזר הזה.

"לא לתת למשפחה ליפול"

 לפי שעה, התמונה קשה. נושאים כמו צדקה וחסד מושרשים עמוק בעולם החרדי.  "הקהילות בתוך עצמן משתדלות לתמוך ולא לתת למשפחה ליפול"- אומר דני כהן, דובר העמותה  "חסדי נעמי", שמרכזה בבני ברק, אך פעילותה אינה מצטמצמת לאוכלוסייה החרדית בלבד. "אם משפחה נופלת זה לא מעוני, אלא מבושה". כאשר משפחה נקלעת למצוקה כספית קשה וסובלת ממחסור במזון, בקהילה יעשו הכול כדי לסייע לה. שכנים וגם עמותות חסד יניחו ליד הדלת חבילת מזון, או יתחבו מתחת לדלת מעטפה עם כסף, מבלי שבאי הבית יידעו מי תרם מה. הסיוע נעשה בצנעה, מתן בסתר, כדי לא לבייש את הנזקקים.  גם ארגזי המזון שמחלקת "חסדי נעמי" ומונחים על ידי מתנדבים בפתח דירתם של הנתמכים, אינם נושאים שום תווית מזהה של העמותה. הם נראים כארגזים רגילים של הסופרמרקט.
לקראת חג הפסח נערכים בחסדי נעמי לחלק בין 15 ל-20 אלף חבילות מזון, כמעט פי שניים מאשר בימים רגילים. החלוקה נעשית ב-40 נקודות ברחבי הארץ. כמות המזון שנאגרת במחסני העמותה אינה  יכולה לספק את כל הפונים, ובנושא זה מטפלת ועדה מיוחדת שכדברי כהן "נדרשת לקבל החלטות קשות". בשנים האחרונות הוא רואה בין מבקשי הסיוע יותר ויותר אנשים עובדים, שרובם משתכרים שכר מינימום, ואינם יכולים לספק את כל צרכי המשפחה. בדרך כלל הציבור נענה בעין יפה לסייע לנתמכים, אך נראה שלאנשים רבים יש כיום פחות יכולת לתרום.  בקהילה העסקית יש כיום מודעות רבה יותר לנושא, וחברות רבות נחלצות לעזרת העמותות, אם בתרומות ואם בסיוע באריזת החבילות, והעברתן למקבלי הסיוע.

בכפרים הערביים - הסיוע מאורגן  במסגדים ובכנסיות

למעלה ממחצית (52%) מכלל האוכלוסייה הערבית מוגדרת כענייה. יש המייחסים זאת בעיקר לעובדה שמספר הנשים הערביות היוצאות לעבודה נמוך ורק כרבע מהן עובדות מחוץ לבית. גם במגזר הערבי פועלות עמותות המסייעות לשכבות החלשות, אם כי מספרן קטן יחסית מזה שבמגזר היהודי. את העמותות אפשר בדרך כלל למצוא בערים גדולות כמו נצרת וחיפה, בעוד שבכפרים הסיוע בדרך כלל מאורגן במסגדים או בכנסיות הנוצריות.
יוסור צרצור היא יושבת ראש העמותה "אל בסמת" בנצרת, עמותה לקידום שירותים חברתיים בעיר. העמותה מחלקת מדי חודש מזון ל-180 משפחות, וחבילות המזון ניתנות אך ורק לנשים. "אנחנו  מעדיפות לטפל בנשים"- אומרת יוסור . "הנשים בקיאות יותר בהליכות הבית ובצרכי המשפחה, קל לנו יותר לתקשר עמן,  לחוש את כאבן ואף לסייע בדברים נוספים מעבר למזון". המזון, שחלקו מגיע גם מארגון "לתת", מחולק מדי חודש, כאשר לכל משפחה יש יום קבוע לקבלת המזון. רשימת הנתמכים נערכת בדרך כלל על סמך פניות ממחלקת הרווחה העירונית ומדרך הטבע הפניות גוברות בערבי חגים כמו חג הקרבן וחג הרמדן.
בכפרים, אומרת יוסור, התרומות נאספות בדרך כלל במסגדים, כאשר התורם מפריש חלק ממשכורתו לצרכי צדקה. בעדות הנוצריות מרוכזת הפעילות בכנסיות ושם  גם נאספות התרומות .חלוקת המזון מתנהלת בפיקוחם של אנשי הדת.
 באוכלוסיית הקשישים היקף העוני נאמד ב-23%.  בקרב אוכלוסייה זו דווח  על מצוקה  כלכלית קשה. עתה, לאחר שאושרה העלאת השלמת ההכנסה לזוג קשישים  ב-560  ₪  ו-180 ש"ח ליחיד, יתכן שהמהלך הזה יקל במקצת את מצבם של הקשישים.

ארגון "לתת" – סיוע ליותר מ-60 אלף משפחות

"לתת" הוא ארגון הגג  שמפעיל מיזם ביטחון תזונתי בשיתוף פעולה עם כ-180 עמותות וארגונים שונים  בכל המגזרים, ב- 105 יישובים. למעלה  מ-60,000 משפחות ולכ-200,000 אזרחים, החיים באי ביטחון תזונתי, נהנים מסיוע קבוע של העמותות השותפות ב"לתת". היקף הסיוע כ-100 מיליון ₪ בשנה.
 חלוקת מוצרי מזון בסיסיים מתקיימת אחת לחודש ובנוסף  מחולקים  במהלך החודש מוצרי מזון נוספים שמקורם בתרומות קצרות מועד (מזון יבש ומצונן) מיצרני המזון הגדולים במשק. מנכ"ל "לתת", ערן וינטרוב, מדגיש כי חלוקת המזון מתבצעת בכל הארץ בצורה שוויונית, תוך תהליכי בקרה ופיקוח קפדניים, כך שהמזון יגיע לנתמכי הסיוע באיכות הנדרשת. המיזם מציב תנאי סף, קריטריונים ברורים ומנגנוני בקרה ופיקוח רציפים על פעילותן השוטפת של העמותות השותפות בארגון.

המקור העיקרי- הצלת מזון

לצורך הפעלת המיזם הוקמה תשתית לוגיסטית לשינוע מזון ומופעלים מרכזים לוגיסטיים, בנגב, במרכז ובגליל, המשמשים כ"בנקי מזון" אזוריים, מהם מופץ המזון לישובים השונים.  המיזם מתבסס על שלושה מקורות: הצלת מזון קצר מועד ועודפי ייצור בחברות ויצרניות מזון, רכש מזון קבוע מעשרות יצרנים, ספקים וסיטונאים והמקור השלישי - מבצעי איסוף מזון ברשתות שיווק, בבתי ספר ובמגזר העסקי. בכל מבצע כזה משתתפים כ-9000 מתנדבים וכ-180 אלף תורמים.
בהצלת מזון רואה וינטרוב את המקור העיקרי לאספקת מזון  ל-243 אלף משפחות עם  285 אלף ילדים, החיים  כיום באי ביטחון תזונתי חמור. מבדיקות שנעשו עולה ששווי המזון המושמד מדי שנה בתעשייה נאמד ב- 1.4 מיליארד ₪. הצלת חלק ניכר מן המזון הזה תיתן מענה לאוכלוסייה שמצבה התזונתי חמור. גם התעשייה תפיק תועלת מן המיזם - חיסכון במשאבים המושקעים בשינוע העודפים והטמנתם.  הממשלה מצידה תתבקש לסייע בהקמת תשתיות לוגיסטיות  ומתן תמריצים חיוביים לתעשייה, דוגמת זיכוי במס, למפעלים שיתרמו מזון ולא ישמידו אותו.
ועד שהממשלה תיחלץ לנושא, ממשיך ארגון "לתת" לפעול להרחבת המיזם. לא מכבר סוכם על שיתוף פעולה  עם איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, כך שכל המפעלים ישתלבו במיזם. בשלב ראשון יגובשו הסטנדרטים להצלת מזון מן הספקים והיצרנים. מקור נוסף להצלת מזון הן רשתות השיווק. וינטרוב  מציין לשבח את שיתוף הפעולה שנוצר עם רשת שופרסל, שערכה פיילוט ב-10 סניפים ובעקבות הצלחתו המיזם  הורחב ל-60 סניפים ויתכן שבעתיד יקיף את מרבית הסניפים. "זהו מהלך פורץ דרך – אומר וינטרוב – אנו מקווים שנוכל לגייס למיזם רשתות נוספות ובדרך זו להציל עודפי מזון נוספים".

"לקט ישראל" – הצלת עודפי פירות וירקות

"לקט ישראל" הוא ארגון גג נוסף שעיקר פעילותו  הצלת עודפי תוצרת חקלאית ראויה למאכל. העודפים הללו מועברים  ל-195 עמותות בכל רחבי הארץ ומן הפירות והירקות נהנים מדי שבוע כ- כ-175 אלף נזקקים. לארגון גם מיזם חקלאי במושב נהלל -  על שטח של כ-200 דונם מגדל צוות של הארגון ירקות ופירות, וכך ניתן לספק לנזקקים בכל ימות השנה פירות וירקות טריים באיכות מעולה. לקראת חג הפסח  יחולקו  לנזקקים כ-1500 טון של פירות וירקות.
 הארגון אמנם מתמחה בעיקר בהצלת פירות וירקות, אך במקביל מקבל גם תרומות מזון מן התעשייה - אשתקד קיבל כ-1200 טון מזון ממפעלי תעשייה, כולל מוצרי חלב ומוצרים יבשים שונים. צוותי מתנדבים  אוספים בכל ימות השבוע  גם מזון מבושל וטרי, שהיה מועד לזריקה. האיסוף נעשה באולמות אירועים, מסעדות ובתי קפה, בתי מלון, חדרי אוכל של חברות גדולות, ומצה"ל. מיד לאחר האיסוף, המזון מועבר לאחת העמותות הפועלות באזור. אשתקד אספו המתנדבים כ-2 מיליון ארוחות חמות.
"אנו, ב'לקט ישראל', מאמינים כי יש להעדיף  הצלת מזון, על פני שימוש  בשיטות קיימות לטיפול בנזקקים דוגמת תמיכות, סובסידיות או מתן קיצבאות"- אומר המנכ"ל גידי כרוך. להערכתו, כדי לספק את כל צרכי האוכלוסייה, הסובלת מאי ביטחון תזונתי, נדרשת תמיכה של כ- 3 מיליארד ₪. אם הדבר ייעשה על ידי הצלת מזון, עלות התמיכה בנזקקים תצטמצם ל-840 מיליון ₪. כלומר, החיסכון הצפוי למשק יהיה 2.1 מיליארד ₪.

המיזם של עמותת אשל ירושלים- הצלחה של 46%

בדיונים שקיימה בזמנו המועצה הלאומית לביטחון תזונתי חזר ועלה שמו של מיזם תזונתי ארצי שיזמו לפני 4 שנים הג'וינט בשיתוף עם משרד הרווחה. את המיזם מפעילה עמותת אשל- ירושלים והוא פועל כבר ב-24 רשויות בכל רחבי הארץ ובכל המגזרים, עם כ-6000 משתתפים. במיזם הזה ראו חברי המועצה מודל שניתן ליישם חלקים ממנו בתכנית שהכינו עבור הממשלה. המיזם  פועל כיום ב-3 מסלולים.
המנכ"ל צבי בלוי מסביר, כי המסלול ראשון מיועד למשפחות המסוגלות להשתתף בתכנית לחילוץ מעוני, ולמענן נבנית תכנית סיוע, המלווה על ידי עובד סוציאלי, וכוללת  סיוע במזון. המשפחה מקבלת כרטיס נטען לרשתות המובילות. במסלול השני מצויות משפחות במצוקה מתמשכת, שמקבלות כל חודש סל מזון קבוע לבתיהן. ממשפחות אלה אין ציפייה שייחלצו מן המצוקה ומנסים לשפר את מצבן ככל האפשר. במסלול השלישי משתתפות משפחות במשבר זמני והסיוע נועד למנוע את  המשך הידרדרותן. גם הן מקבלות כרטיס נטען. עד כה השתתפו במיזם  כ-10,400 משפחות. בכל רשות מקומית שבה פועל  המיזם מוצב רכז/ת ביטחון תזונתי, שפועל בשיתוף פעולה מלא עם מחלקת הרווחה ועם עמותות מקומיות המסייעות למשפחות נזקקות. הרשויות המקומיות תומכות במיזם וגם משרד הרווחה שתורם שקל על כל 11 שקלים שמגייסת העמותה. לדברי המנכ"ל בלוי, למיזם הצלחה רבה  ו-46% מן המשתתפים בו שפרו את הביטחון התזונתי שלהם ואינם סובלים עוד מרעב, כבעבר.

ועדת אלאלוף לצמצום העוני – חלק מן המלצות כבר יושם

לחילוץ תושבים נזקקים מן העוני השפעה ישירה על הביטחון התזונתי שלהן. בהקשר לכך יש להזכיר את הועדה הציבורית לצמצום העוני, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, שחלק מהמלצותיה כבר יושמו בתקציב המדינה לשנת 2015-16.
 בין ההמלצות הללו: טיפול אינטנסיבי במשפחות העניות, בין השאר על ידי תוספת משמעותית של עובדים סוציאליים הקמת מרכזי מידע למיצוי זכויות של המשפחות הנתמכות, ייעוץ בנושאי תעסוקה, הכשרה מקצועית לעובדים ישראלים  ושילובם  בתעסוקה של  חרדים, ערבים, משפחות חד הוריות ואנשים עם מוגבלויות. נושאים נוספים - תוספת של מעונות יום ומרכזים לגיל הרך, וכן  סיוע לשכבות החלשות  בנושא הדיור. המלצות נוספות של הועדה שכבר יושמו - העלאת קצבאות הילדים, הגדלת השלמת ההכנסה לקשישים עניים, והרחבת מודל מס הכנסה שלילי להורים יחידים. בסך הכול הוקצה לנושאים הללו בתקציב המדינה האחרון סכום של 5,3 מיליארד ₪.
ח"כ אלאלוף  מעריך, כי יישום מלא של המלצות הועדה יתרום בתוך עשור להפחתת ממדי העוני בישראל ב-50%.  המשפחות העניות  יהוו אז רק 10% מכלל האוכלוסייה, נתון התואם את השיעור הממוצע  כיום במדינות ה- OECD.

 סוף דבר?

"יש חדש, אני מרגיש שיש משהו באוויר" – אמר לי בשיחת טלפון פרופ' צ'רניחובסקי, סמוך להגשת כתבה זאת לדפוס. לא מכבר פנו אליו ממשרד ראש הממשלה ובקשו לדעת מה קורה עם המועצה והמלצותיה. יתכן שהפניה באה בעקבות התעניינות של מבקר המדינה בנושא. גם שר האוצר  מגלה ענין בנושא וביקש להיוועד עמו. "אני מקווה שההתעניינות הזאת לא תחלוף לאחר חג הפסח"- אומר צ'רניחובסקי , שנשמע קצת יותר אופטימי.  אבל תזוזה משמעותית עדיין אינו רואה. עניי ישראל  עדיין צריכים להמתין וגם להתאזר בסבלנות רבה. וזה לא קל להם.
תגובת משרד הרווחה והשירותים החברתיים
משרד הרווחה פועל לצמצום תופעת אי הביטחון התזונתי באמצעים העומדים לרשותו. אגפי המשרד הרלוונטיים מקצים תקציב הזנה לאוכלוסיות  כגון קשישים, ילדים בסיכון ועוד.
השר חיים כץ  מקדם מהלכים להשלמה תקציבית שבה המדינה מגבה ומסייעת לפעולות החברה האזרחית ולחיזוק הסולידריות החברתית. משרד הרווחה מעדיף לסייע  לנזקקים על ידי חלוקת  כרטיסי מזון, ובכוונתו להמשיך ולסייע  בחגי ישראל  לאוכלוסיות נזקקות. במסגרת מדיניות  פרויקט הביטחון התזונתי, הורה השר כץ להעביר למשרד החינוך 110 מיליון ₪  להרחבת והעמקת נושא התזונה בבתי הספר ועוד 60 מיליון להכללת מרכיב מזון בעשרות מועדונים לקשישים ובמסגרות תעסוקה לנכים במפעלים מוגנים. המשרד מקדם גם, בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, מהלך שיזכה בכרטיסי מזון גם משפחות מעוטות יכולת, שאינן מוכרות על ידי אגף הרווחה. אשר למועצה הלאומית לביטחון תזונתי, היא פועלת כגוף מייעץ ואף נערכו מספר פגישות עם מנכ"ל המשרד. המנכ"ל אף בוחן לאמץ את מסקנות הועדה לגיבוש כללי אתיקה לעמותות, שהגישה לפני שנתיים  השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה. לשאלה מתי תתפנה הממשלה  לדון במיזם שהגישה גם לפני שנתיים המועצה הלאומית לביטחון תזונתי - לא נתקבלה תשובה. כפי שכבר צוין לעיל, השר הקציב 18 מיליון ₪ כסיוע לנזקקים ערב חג הפסח. 


            דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת"

לצד דו"ח העוני שמפרסם המוסד לביטוח לאומי, מפרסם  ארגון "לתת" זה 13 שנים  את דו"ח העוני האלטרנטיבי, המתבסס על נתונים וממצאים הנאספים מנתמכי הסיוע, מן העמותות  והציבור הרחב. להלן לקט של נתונים מן הדו"ח האחרון.
- 87% מן המשפחות הנתמכות, שלהן ילדים, נזקקות יותר מכל לסיוע במזון.
- 25% מן הילדים  הנתמכים הלכו  לישון רעבים מספר פעמים בחודש.
- 40% מההורים נאלצו לוותר בשנה האחרונה  על רכישת תרופות או טיפול רפואי עבור ילדיהן.
- 27% מן הילדים הנתמכים נשרו מבית הספר.
- 56% מן הקשישים סובלים ממחסור בארוחות מזינות וכשיעור הזה  אינם מסוגלים לשלם עבור תרופות ושירותים רפואיים חיוניים.
       

                                קו העוני לפי גודל המשפחה 2014

יחיד            עם הכנסה פנויה של פחות מ-3,077 ₪ לחודש ייחשב לעני
זוג                      "              "              מ- 4,923 ₪ לחודש ייחשב לעני
 משפחה בת 3  נפשות           "              מ- 6,522 ₪   תיחשב לענייה
משפחה בת 4 נפשות            "              מ- 7,876 ₪   תיחשב לענייה
משפחה בת 5 נפשות           "               מ-9,230 ₪   תיחשב לענייה

המקור: דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי
 

הרשמו כאן חינם לקבלת עדכונים ממזון+
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
כניסה חופשית
למהדורה הדיגיטלית

יש להקליק על השער ולהמתין לטעינה
לצפייה באינטרנט, בסמארטפון ובטאבלט
לארכיון מזון+
 
תערוכות, כנסים וימי עיון
 
אתר השפים ICPA
(בחסות מזון+) 
 
התאחדות השפים והקונדיטורים המקצועיים בישראל - ICPA
www.icpa-israel.co.il

 
 הוספה למועדפים    |   חזור למעלה    |    הפוך לעמוד הבית    |    מפת האתר    | 


 © כל הזכויות באתר זה שמורות לחברת מירב-דסקלו הפקות בע"מ

לייבסיטי - בניית אתרים